וַיְהִי בַעַל בֵּית רֵחַיִם אֶחָד, וְלו בַּת יְחִידָה. יָפָה מְאֹד. וַתִּגְדַּל הַנַּעֲרָה, וַיָּחֶל אָבִיהָ לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל אֹדוֹת בִּתּוֹ, בְּחֶפְצוֹ לְהָכִין לָהּ מֹהַר וּמַתָּן, וּלְתִתָּהּ לְאִישׁ. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וּבָא חָתָן יָשָׁר וְנִכְבָּד, וּבִקְשַׁנִי לְתִתָּהּ לוֹ, וּנְתַתִּיהָ לוֹ בְּחֵפֶץ לְבָבִי”.

וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיָּבֹא חָתָן אֶחָד, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ הֵעִיד בּוֹ, כִּי אִישׁ עָשִׁיר הוּא. וּבַעַל הָרֵחַיִם לֹא מְצָא בוֹ כָּל מִגְרָעַת, וַיַּבְטִיחֵהוּ לָתֶת לוֹ אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. אֲבָל הָעַלְמָה לֹא אָהֲבָה אֶת הָעֶלֶם, כַּאֲשֶׁר תֶּאֱהַבְנָה הַכַּלּוֹת אֶת חַתְנֵיהֶן, וְלֹא הֶאֱמִינָה בוֹ. וּבִרְאוֹתָהּ אֶת פָּנָיו, או בְּחָשְׁבָהּ עַל אדוֹתָיו, חָשָׁה פַחַד בִּלְבָבָה.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר הֶחָתָן אֵלֶיהָ: “הֲלֹא כַלָּתִי אַתְּ, וּמַדּוּעַ לֹא תְבַקְרִינִי בְּבֵיתִי אַף פַּעַם אֶחָת?” וַתַּעַן אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה לֵאמֹר: “לֹא אֵדַע אַיֵּה בֵיתֶךָ?” וַיֹּאמֶר הֶחָתָן: “בֵּיתִי הוּא בַיַּעַר הָאָפֵל”. וַתִּצְטַדֵּק הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר, כִּי לֹא תוּכַל לִמְצוֹא אֶת הַדָּרֶךְ. אֲבָל הֶחָתָן הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלֶיהָ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: “בְּיוֹם הַשַׁבָּת הַבָּא עָלַיִךְ לָבֹא אֵלַי, כִּי הִקְדַשְׁתִּי קְרוּאַי לַמּוֹעֵד הַהוּא, וּלְמַעַן תִּמְצְאִי אֶת הַדֶּרֶךְ אֲפַזֵר אֵפֶר עַל פְּנֵי הַמְסִלָּה”.

וַיְהִי כְּבוֹא יוֹם הַשַּׁבָּת, וַתַּגִּיעַ עִתָּה לָלֶכֶת, וַתָּחָשׁ בְּלִבָּהּ פַּחַד נוֹרָא, מִבְּלִי דַעַת מַדּוּעַ וְלָמָּה. וַתְּמַלֵא אֶת שְׁתֵּי צְלֻחוֹתֶיהָ פּוֹל וַעֲדָשִׁים, וַתָּבֹא הַיַּעֲרָה, וַתֵּרֶא וְהִנֵּה אֵפֶר מְפֻזָּר עַל פְּנֵי הַמְּסִלָּה, וַתִּקַּח וַתְּפַזֵּר גַּם הִיא יָמִין וּשְׂמֹאל שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם פְּרֻדוֹת מֵעֲדָשֶׁיהָ עַל הַמְּסִלָּה, לְמַעַן תּוּכַל לִמְצוֹא אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּשׁוּבָהּ אֶל בֵּיתָהּ. וַתֵּלֶךְ וַתֵּלֶךְ לְצִיּוּן הָאֵפֶר כִּמְעַט כָּל הַיּוֹם, וַתָּבֹא אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר, אֲשֶׁר שָׁם גָדְלָה הָאֲפֵלָה מְאֹד. וַתֵּרֶא וְהִנֵּה בַיִת בּוֹדֵד עֹמֵד שָׁם; וְלֹא מָצָא הַבַּיִת חֵן בְּעֵינֶיהָ, כִּי כִסּוּהוּ חשֶׁךְ וָעֹצֶב. וַתָּבֹא אֵלָיו, וְהִנֵּה אֵין אִישׁ בַּבַּיִת, וּדְמָמָה נוֹרָאָה שֹׁרֶרֶת בּוֹ. וַתִּשְׁמַע, וְהִנֵּה קוֹל קֹרֵא אֵלֶיהָ פִּתְאֹם:

"שׁוּבִי "שׁוּבִי שׁוּבִי, כַּלָּה צְעִירָה,

כִּי בְּבַיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִּירָה!"

וַתָּרֶם הַנַּעֲרָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתִּוָּכַח, כִּי הַקּוֹל הֹלֵךְ מִפִּי צִפּוֹר, הַיֹּשֶׁבֶת בַּכְּלוּב תָּלוּי בַּקִּיר. וְהַצִּפּוֹר קָרְאָה שֵׁנִית לֵאמֹר:

"שׁוּבִי שׁוּבִי, כַּלָּה צְעִירָה,

כִּי בְּבַיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִירָה!"

וַתֵּלֶךְ הַכַּלָּה הַיָּפָה הָלְאָה מֵחֶדֶר אֶל חֶדֶר, וַתַּעֲבֹר בְּכָל הַבַּיִת, וְהִנֵּה הוּא רֵק וְשָׁמֵם, אֵין בּוֹ אַף נֶפֶשׁ אָדָם אֶחָת. וַיְהִי בְלֶכְתָּהּ וַתָּבֹא גַם הַמַּרְתֵּפָה, וַתֵּרֶא. וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה מְאֹד יֹשֶׁבֶת שָׁם, וַתִּשְׁאָלֶהָ לֵאמֹר: “הֲתוּכְלִי לְהַגֶּד לִי, אִם פֹּה מְעוֹן חֲתָנִי?” וַתַּעַן הַזְּקֵנָה בִּמְנוֹד רֹאשׁ: “הוֹי, יַלְדָּה אֻמְלָלָה, בְּיַד מִי נָפַלְתְּ! הֵן בְּשֵׁדַת שֹׁדְדִים הִנֵּךְ עַתָּה! הֲתֹּאמְרִי בִלְבָבֵךְ, כִּי: הִנֵּךְ כַּלָּה, הַמְחַכָּה לְיוֹם כְּלוּלוֹתֶיהָ כִּי יָבֹא; אַךְ דְעִי לָךְ, כִּי רַק בְּמוֹתֵךְ תִּהְיֶה חֻפָּתָךְ! רְאִי לְפָנַיִךְ אֶת הַקַּלַחַת הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר עָלַי לְמַלְאֶנָּה מָיִם. וְהָיָה בִלְכֹד הַשֹּׁדְדִים אוֹתָךְ בְּכַפָּם, וְנִתְּחוּךְ בְּלִי חֶמְלָה לִנְתָחִים וּבִשְּׁלוּךְ בַּקַּלַּחַת, וַאֲכָלוּךְ, כִּי אֹכְלֵי אָדָם הֵמָּה; וְלוּלֵי חָמַלְתִּי עָלַיִךְ עַתָּה וְהִצַּלְתִּיךְ מִיָּדָם, אָז אָבַדְתְּ אָבָדְתְּ”.

וַתִּקָּחֶהָ הַזְקֵנָה, וַתַּחְבִּיאֶנָה תַּחַת חָבִית גְדוֹלָה לְמַעַן תִּסָּתֵר שָׁמָּה מֵעֵין רֹאֶה, וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: דוֹמִי כָעַכְבָר, אַל תָּנִיעִי יָד וָרֶגֶל פֶּן תֹּאבֵדִי. וְהָיָה בַּלַּיְלָה, עֵת יָנוּמוּ הַשֹּׁדְדִים אֶת שְׁנָתָם. נָנוּס מִזֶה, כִּי זֶה כְּבָר חִכִּיתִי לִשְׁעַת¹ כֹּשֶׁר כָּזֹאת.

וַיְהִי אַךְ הִסְתִּירַתָּהּ הַזְּקֵנָה, וַיָּבֹא גְדוּד שֹׁכְחֵי² אֱלֹהַ הַבַּיְתָה, סֹחֲבִים אִתָּם עוֹד עַלְמָה אַחַת, וְהֵמָּה שִׁכֹּרִים סְבוּאִים, אֵינָם מַקְשִׁיבִים לְצַעֲקוֹתֶיהָ וְלִילֵילָהּ. וַיְאַלְּצוּהָ לִשְׁתּוֹת שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת יָיִן: הַכּוֹס הָאַחַת מְלֵאָה יַיִן הַלָּבָן, הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה – יַיִן הָאָדֹם וְהַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית – יַיִן הַיָּרֹק. וַיְהִי אַחֲרֵי שְׁתוֹתָהּ, וַיִּתְפַּלֵץ לְבָבָהּ וַתָּמָת. וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת בִּגְדוֹתֶיהָ הַיְקָרוֹת, וַיַּנִּיחוּהָ עַל הַשֻּׁלְחָן. וַיְנַתְּחוּ אֶת בְּשָׂרָהּ הַיָפֶה לִנְתָחִים, וַיִּזְרוּ עֲלֵיהֶם מֶלַח. וַתִּרְעַד הַכַּלָּה הָעֲנִיָה, הַיֹּשֶׁבֶת תַּחַת הֶחָבִית, וַתֶּחֱרַד בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַגּוֹרָל הַמַּר, אֲשֶׁר מִנּוּ הַשֹּׁדְדִים גַם לָהּ.

וַיַּרְא אַחַד הַשֹּׁדְדִים, וְהִנֵּה טַבַּעַת זָהָב עַל אֶצְבַּע הַנַּעֲרָה הַשְּׁדוּדָה. וַיְהִי בְּנַסּוֹתוֹ לְהָסִיר אֶת הַטַּבַּעַת וְלֹא יָכֹל, וַיִּקַּח גַּרְזֶן, וַיִּכְרֹת אֶת הָאֶצְבַּע, וַתָּעָף הָאֶצְבַּע לְמַעְלָה. וַתִּפֹּל בְּחֵיק הַכַּלָּה הַיֹּשֶׁבֶת בְּמַחֲבֹאָהּ. וַיִּקַּח הַשֹּׁדֵד אֶת הַנֵּר, וַיְחַפֵּשׂ אֶת הָאֶצְבַּע וְלֹא מְצָאָהּ. וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׂדֵד הַשֵּׁנִי: “הַחִפַּשְׂתָּ גַם מִתַּחַת לֶחָבִית הַגְּדוֹלָה?” וַתִּקְרָא הַזְקֵנָה: “לְכוּ וְאִכְלוּ וּמָחָר תְּחַפְּשׂוּ! הֵן לֹא תִבְרַח הָאֶצְבַּע מִפְּנֵיכֶם”.

וַיֹּאמְרוּ הַשֹּׁדְדִים: “אָכֵן צָדְקָה הַזְקֵנָה!” וַיַּחְדְלוּ מֵחַפֵּשׁ, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכוֹל. וַתַּטֵף הַזְּקֵנָה שִׁקּוּי שֵׁנָה בְּכוֹסוֹתֵיהֶם, וַיְמַהֲרוּ כֻלָּמוֹ לִשְׁכַּב בַּמַּרְתֵּף וַיֵּרָדְמוּ, וְקוֹל נַחֲרָם אֵימָה. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַכַּלָּה אֶת זֹאת, וַתֵּצֵא מֵאַחֲרֵי הֶחָבִית, וַתִּצְעַד עַל הַיְשֵׁנִים, הַסְּרוּחִים טוּרִים טוּרִים עַל הָאָרֶץ. וַתִּפְחַד מְאֹד פֶּן תָּעִיר אֶת אַחַד מֵהֶם; אוּלָם בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים, עָבְרָה עַל פְּנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם. וַתַּעַל הַזְּקֵנָה אִתָּהּ, וַתִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, וַתְּמַהֵרְנָה, וַתָּנוֹסְנָה מִשַּׁחַת הַשֹּׁדְדִים, וַתָּרוֹצְנָה בְכָל כֹּחָן. וְהָרוּחַ כְּבָר נָשָׂא אֶת הָאֵפֶר, אַךְ הַפּוֹל וְהָעֲדָשִׁים שֹׁרְשׁוּ וַיְשַׁגְשְׂגוּ וַיּוֹרוּ לַנָּשִׁים אֶת הַדֶּרֶךְ לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ, וַתֵּלַכְנָה כָל הַלַּיְלָה, וַתָּבֹאנָה בַבֹּקֶר אֶל בֵּית הָרֵחַיִם, וַתְּסַפֵּר הַנַּעֲרָה לְאָבִיהָ מִכֹּל אֲשֶׁר קָרָה לָהּ.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ יוֹם הַחַתֻנָּה, וַיּוֹפִיעַ הֶחָתָן בְּבֵית הַכַּלָּה, וַיַּקְדֵּשׁ הַטּוֹחֵן אֶת קְרוּאָיו: אֶת קְרוֹבָיו וְאֶת מְיֻדָּעָיו לָבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וַיְהִי בְּשִׁבְתָּם סָבִיב לַשֻּׁלְחָן, וַיַּצִּיעוּ³ לְכָל אֶחָד מִן הַקְּרוּאִים לְסַפֵּר דָּבָר־מָה. וְהַכַּלָּה יָשְׁבָה דּוֹמֵמָה וְלֹא סִפְּרָה מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר הֶחָתָן אֶל כַּלָּתוֹ: “האֵינֶךְ יוֹדַעַת לְסַפֵּר מְאוּמָה, חֶמְדַת לְבָבִי? סַפְּרִי נָא לָנוּ גַם אַתְּ אֵיזֶה סִפּוּר”.

וַתַּעַן הַכַּלָּה לֵאמֹר: "אִם כֵּן, אֲסַפְּרָה נָא חֲלוֹם חָלָמְתִּי: בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה אָנֹכִי הֹלֶכֶת בַּיַּעַר, וְאָבֹא אֶל בַּיִת אֶחָד שָׁמֵם, אֵין בּוֹ אַף נֶפֶשׁ אַחַת, רַק בַּקִיר תָּלוּי כְּלוּב וּבוֹ צִפּוֹר קֹרְאָה לֵאמֹר:

"שוּבִי שׁוּבִי, כַּלָה צְעִירָה,

כִּי בַּבַּיִת זֶה לְשֹׁדֵד דִּירָה".

וַתִּשְׁנֶה, וַתִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָהֵם. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וָאֶעֱבֹר בְּכָל הַחֲדָרִים, וְהִנֵּה כֻלָּם רֵיקִים וְשֹׁמֵמִים. וָאֵרֵד לְאַחֲרוֹנָה הַמַּרְתֵּפָה וָאֵרֶא, וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה מְאֹד יֹשֶבֶת, וְנָדָה בְרֹאשָׁהּ וָאֶשְׁאָלֶהָ: “הֲפֹה יָגוּר חֲתָנִי?” וַתַּעֲנֵנִי הַזְקֵנָה לֵאמֹר: הָהּ, יַלְדָה עֲנִיָּה, הֵן בְּשַׁחַת שֹׁדְדִים נָפָלְתְּ! אָמְנָם חֲתָנֵךְ יָגוּר פֹּה, אֲבָל הוּא חָפֵץ לַהֲמִיתֵךְ, לְנַתְּחֵךְ לִנְתָחִים, לְבַשְּׁלָךְ וּלְאָכְלֵךְ". זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וְהַזְּקֵנָה הֶחְבִּיאַתְנִי תַּחַת חָבִית גְּדוֹלָה. וַיְהִי אֵךְ נִסְתַּרְתִּי, וְהִנֵּה בָאוּ הַשֹׁדְדִים, אֲשֶׁר סָחֲבוּ אִתָּם נַעֲרָה צְעִירָה, וַיְאַלְּצוּהָ לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשְּׁלֹשָׁה מִינִים: לָבָן, אָדֹם וְיָרֹק, וַיִּתְפַּלֵּץ לְבָבָהּ וַתָּמֹת. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יקִּירִי! וַיַּפְשִׁיטוּ הַשֹּדְדִים אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ הַיָּפוֹת וַיַּנִיחוּ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן וַיְנַתְּחוּ אֶת בְּשָׂרָהּ הַיָּפֶה לִנְתָחִים, וַיִּזְרוּ עֲלֵיהֶם מֶלַח. זֶה הוּא חֲלוֹמִי, יַקִּירִי! וְאַחַד הַשֹּׁדְדִים רָאָה, וְהִנֵּה טַבַּעַת זָהָב, עַל אַחַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הָעֲנוּגוֹת. וַיְהִי, כִּי לֹא יָכֹל לַהֲסִירֶנָּה מֵעַל הָאֶצְבַּע, וַיִּקַּח אֶת הַגַּרְזֶן, וַיִּכְרוֹת אֶת הָאֶצְבַּע, וַתָּעָף הָאֶצְבַּע אֶל אַחֲרֵי הֶחָבִית הַגְּדוֹלָה. וַתִּפֹּל בְּחֵיקִי. וְאֵלֶּה הֵן הָאֶצְבַּע וְהַטַבַּעַת!"

וּבְדַבְּרָהּ אֶת דְּבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים הוֹצִיאָה אֶת שְׁתֵּיהֶן מִצַּלַּחְתָּהּ, וַתַּרְאֵן לְכָל הַקְּרוּאִים. וַיֶּחֱוָרוּ פְנֵי הַשּׂדֵד, לְשֵׁמַע דְבָרֶיהָ, כְּסִיד, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מוֹשָׁבוֹ, וַיַּחְפֹּץ לְהִמָּלֵט. וַיַּחֲזִיקוּ בוֹ הַקְּרוּאִים, וַיַּגִּישׁוּהוּ אֶל הַשֹּׁפְטִים, וַיֵּחָרֵץ מִשְׁפָּטוֹ וּמִשְׁפָּט כָּל חֶבֶר שֹׁדְדָיו לָמוּת.

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות