חַיָּט אֶחָד, עֶלֶם נֶחְמָד לְמַרְאֶה, הָלַךְ פַּעַם אַחַת לְמַסָּעָיו, וַיָּבוֹא אֶל יַעַר גָּדוֹל וּמִבְּלִי דַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הָלַךְ בּוֹ, תָּעָה מִנִּי אֹרַח. וַיַּאת הַלַּיִל, וַיְאֻלַּץ לְבַקֶּשׁ לוֹ מָלוֹן בַּמָּקוֹם הַבּוֹדֵד וְהַנוֹרָא הַזֶּה, וַיַּצִּיעַ לוֹ מִשְׁכָּב נָעִים עַל הָעֵשֶׂב הָרַךְ, וַיְהִי נָכוֹן לָנוּחַ עָלָיו; אַךְ אֵימַת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת בִּעֲתַתּוּ לִרְגָעִים וַתַּדְרִיכֵהוּ מְנוּחָה, וַיִּגְזַר־אֹמֶר לְהָכִין לוֹ יְצוּעוֹ עַל צַמֶּרֶת עֵץ גָּבוֹהַּ וַיְבַקֶּשׁ לוֹ אַלּוֹן גָּבוֹהּ. וַיַּעַל עַד רֹאשׁ צַמַּרְתּוֹ וַיֵּשֶׁב שָׁם. אַךְ לֹא נָעִים הָיָה לוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם, כִּי הָרוּחַ הֶחָזָק, אֲשֶׁר נָשַׁב מֵעַל לְעַנְפֵי הָאַלּוֹן, כִּמְעַט הִפִּילָהוּ אַרְצָה, לוּלֵא הַחֹמֶרֶת¹ שֶׁהָיְתָה לּוֹ, אֲשֶׁר בְּכֹבֶד מַשָּׂאָהּ הֶחֱזִיקַתּוּ עַל מוֹשָׁבוֹ.

וַיְהִי אַחֲרֵי עֲבוֹר עָלָיו שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וַיַּבֵּט בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ זֶה בְּפַחַד וּבִרְעָדָה סְבִיבוֹתָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה לֹא רָחוֹק מֵאַלּוֹנו נוֹצֵץ אוֹר קָטֹן. וַיָּבֶן, כִּי מְעוֹן אֲנָשִׁים שָׁם, אֲשֶׁר בּוֹ יִמְצָא לוֹ מְנוּחָה יֶתֶר נָעֵמָה, מֵאֲשֶׁר עַל עַנְפֵי הָאַלּוֹן. וַיֵּרֶד בַּלָּאט אַרְצָה וַיֵּלֶךְ לְאוֹר הַמֵּאִיר. וַיְבִיאֵהוּ הָאוֹר עַד בַּיִת קָטֹן, הַבָּנוּי מִקָּנֶה וָסוּף. וַיִּתְדַפֵּק בְּאֹמֶץ לֵב עַל הַדֶּלֶת, וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת, וַיַּרְא לְאוֹר הַנֵּר, וְהִנֵּה אִישׁ זָקֵן, אֲשֶׁר שַׂעֲרוֹתָיו הִלְבִּינוּ כַשֶׁלֶג, יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד שְׁלַל־צְבָעִים², תָּפוּר מִבְּלוֹיֵי־סְחָבוֹת הַרְבֵּה. וַיֵּצֵא הַזָּקֵן לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁאָלֵהוּ בְּקוֹל נִחָר: “מִי אַתָּה? וּמַה לְךָ פֹּה?” וַיַּעֲנֵהוּ הָעֶלֶם לֵאמֹר: "חַיָּט אָנֹכִי, וְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה הִדְבִּיקַתְנִי³ בַּיַּעַר הַזֶּה; וְעַתָּה אֲבַקֶּשְׁךָ לָתֶת לִי בְאָהָלְךָ מָקוֹם לָלוּן עַד אוֹר הַבֹּקֶר.

וַיַּעַן אוֹתוֹ הַזָקֵן בְּקוֹל תְּלוּנָה וַיֹּאמַר: “לֵךְ לְדַרְכְּךָ, אֵין לִי כָל דָּבָר עִם אִישׁ הֵלֶךְ נוֹדֵד בָּאָרֶץ; בַּקֶּשׁ לְךָ מַחֲסֶה בְּמָקוֹם אַחֵר”.

וּכְכַלּוֹת הַזָּקֵן לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָפֵץ לָשׁוּב הַבַּיְתָה. וַיֹּאחֶז הַחַיָּט בִּכְנַף בִּגְדּוֹ, וַיִּפְצַר בּוֹ מְאֹד, וְהַזָּקֵן, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָיָה טוֹב מִמַּרְאֵה פָנָיו הָאָיוֹם, רִחַם עַל הָעֶלֶם, וַיִּקָּחֵהוּ אֶל אָהֳלוֹ וַיַּאֲכִילֵהוּ, וַיַּרְאֵהוּ מָקוֹם בְּפִנַּת הַבַּיִת לָנוּחַ עָלָיו מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ: וַיִּשְׂתָּרֵעַ הַחַיָּט הֶעָיֵף עַל מַצָּעוֹ, וַתִּנְעַם לוֹ שְׁנָתוֹ מְאֹד עַד אוֹר הַבֹּקֶר; וְגַם בְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ, לוּלֵא קָם שָׁאוֹן גָּדוֹל אֲשֶׁר הִפְחִידָהוּ פִּתְאֹם וַאֲשֶׁר הִמְרִיצָהוּ⁴ לִפְקוֹחַ אֶת עֵינָיו. קוֹל צְעָקָה וְהֶמְיָה נוֹרָאָה חָדַר אֶל הַבַּיִת בְּעַד קִירוֹתָיו הַדַּקִים, וְרוּחַ אֹמֶץ לָבַשׁ אֶת הַחַיָּט פִּתְאוֹם, וַיִּקְפֹּץ מֵעַל מִטָּתוֹ, וַיִּלְבַּשׁ חִישׁ אֶת בְּגָדָיו, וַיְמַהֵר לָצֵאת הַחוּצָה וַיַּרְא וְהִנֵּה פַר שָׁחוֹר וּצְבִי נֶהְדָּר נִלְחָמִים יַחְדָּו מִלְחָמָה עַזָה, וְהֵמָּה מִתְנַפְּלִים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה, עַד כִּי לְקוֹל הֵאָבְקָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ, וְאַוִּיר הַשָּׁמַיִם רָעַד מִקּוֹל צַעֲקָתָם, וְאַחֲרִית מִלְחַמְתָּם עוד טֶרֶם נוֹדָעָה. וַיְהִי מִקֵּץ הֵאָבְקָם, וַיִּתְקַע הַצְבִי אֶת קְרָנָיו בִּבְשַׂר הַפָּר, וַיֶּהֱמֶה הַפָּר מִמַּכְאוֹבוֹ הַנּוֹרָא, וַיִּפּוֹל אָרְצָה. וַיּוֹסֶף הַצְּבִי לְהַכּוֹתוֹ מַכּוֹת רַבּוֹת וַיְמִיתֵהוּ.

הַחַיָּט עוֹדֶנּוּ עֹמֵד בְּלִי נוֹעַ, וּמִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֵה הַקְּרָב, וְהִנֵּה הַצְּבִי רָץ אֵלָיו כְּמִשְׁתּוֹלֵל⁵, וּבְטֶרֶם הִשְׂפִּיק הָאִישׁ לָנוּס הֵרִים אוֹתוֹ בְּקַרְנָיו הַגְּבוֹהוֹת, וַיִּשָּׂאֵהוּ. וְלֹא נָתַן הַצְּבִי אֶת הַחַיָּט לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת עַל אֹדוֹת גּוֹרָלוֹ, וַיָּעָף כַּבָּרָק, וַיַּעֲבוֹר דֶּרֶךְ בְּקָעוֹת וְהָרִים, שָׁדוֹת וִיעָרִים. וַיַּחֲזֵק הַחַיָּט בְּקַרְנוֹת הַצְּבִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו. וַיָּשֶׂם בַּיָי מִבְטַחוֹ. וַיַּעֲמוֹד הַצְּבִי בָּאַחֲרוֹנָה לִפְנֵי סֶלַע מֻצָּק, וַיּוֹרֶד בַּלָּאט אֶת הַחַיָט מֵעַל קַרְנָיו, וְהַחַיָּט אֲשֶׁר לִבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ מִמָּגוֹר⁶, לֹא יָכֹל לִשְׁאוֹף רוּחַ עֵת רַבָּה. וּכְשׁוּב רוּחוֹ אֶל קִרְבּוֹ, וַיַּרְא וְהִנֵּה הַצְּבִי, אֲשֶׁר עָמַד עָלָיו בְּכָל הָעֵת הַהִיא, נִגַּשׁ אֶל דֶּלֶת אַחַת אֲשֶׁר נִמְצְאָה בַּסֶּלַע, וַיְנַגְּחֶהָ בְּקַרְנָיו, וַתִּפָּתַח הַדֶּלֶת בְּקוֹל רַעַשׁ, וְלַהֲבַת אֵשׁ פָּרְצָה מִמֶּנָּה, וְאַחֲרֶיהָ יָצָא קִיטוֹר גָּדוֹל, אֲשֶׁר עִוֵּר אֶת עֵינֵי הַצְּבִי. וְלֹא יָדַע הַחַיָּט אֵת אֲשֶׁר עָלָיו לַעֲשׂוֹת וּלְאָן יִפְנֶה, לְמַעַן צֵאת מִן הַמִּדְבָּר הַשּׁוֹמֵם הַזֶּה וְלָשׁוּב אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב בְּנֵי הָאָדָם.

וַיְהִי בְעָמְדוֹ כֹה תָפוּשׂ בְּרֹב שַׁרְעַפָּיו וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו מִתּוֹךְ הַסֶּלַע לֵאמֹר: “אָנָּא בּוֹאָה הֵנָּה וְאַל תִּרְהֶה^{7 8}כִּי לֹא יִקְרְךָ כָּל אָסוֹן!” וַיִּתְמַהְמַהּ הַחַיָּט מְעַט, אַךְ כֹּחַ אֶחָד נֶעְלָם הִמְרִיצָהוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הַקֹּרֵא אֵלָיו. וַיָּבֹא דֶרֶךְ דֶּלֶת בַּרְזֶל אֶל אוּלָם גָּדוֹל. וְקִירוֹת הָאוּלָם, תִּקְרָתוֹ וְרִצְפָתוֹ הָיוּ מֵאַבְנֵי גָזִית מְרֻבָּעוֹת וּמְהֻקְצָּעוֹת, וּבְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן חֲרוּתִים אֹתוֹת נֶעֶלָמִים מִבִּינַת כָּל אִישׁ. וַיַּבֵּט מִשְׁתָּאֵה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו, וַיֹּאמֶר לַעֲזוֹב אֶת הָאוּלָם וְלָצֵאת הַחוּצָה, וְהִנֵּה שָׁמְעָה אָזְנוֹ עוֹד פַּעַם קול קֹרֵא אֵלָיו לֵאמֹר: “גְּשָׁה, הִתְיַצֵב עַל הָאֶבֶן הַמֻּנַחַת בָּאוּלָם הַזֶּה בַּתָּוֶךְ וּלְאָשְׁרְךָ אָז אֵין קֵץ!” וַיֶּאֱמַץ רוּחַ הַחַיָט עַד מְאֹד, עַד כִּי לֹא פָחַד עוֹד מִשְּׁמוֹעַ בְּקוֹל הַקֹּרֵא אֵלָיו, וַיִּתְיַצֵב עַל הָאָבֶן. וַתָּחֶל הָאֶבֶן לָרֶדֶת לְאַט מַטָּה מָטָּה, וְהוּא עוֹמֵד עָלֶיהָ, וַתַּעֲמוֹד הָאֶבֶן מֵרֶדֶת. וַיַּבֵּט הַחַיָּט כֹּה וָכֹה וַיַּרְא, וְהִנֵּה הוּא בָאוּלָם כָּאוּלָם אֲשֶׁר מִמַּעַל. וַיּוֹסֶף עוֹד יוֹתֵר לְהִתְבּוֹנֵן וּלְהִתְפַּלֵּא עַל כָּל מַרְאֵה עֵינָיו:

בְּקִירוֹת הָאוּלָם הַזֶּה הָיוּ חוֹרִים עֲמֻקִּים, וּבָהֶם צְלֹחִיּוֹת זְכוּכִית־שְׁקֻפָה עוֹמְדוֹת בְּמִשְׁטָר מְלֵאוֹת יַיִן שָׂרָף צָבוּעַ

אוֹ עָשָׁן כְּמַרְאֵה הַתְּכֵלֶת, וְעַל רִצְפַת הַבַּיִת שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת⁹ זְכוּכִית עוֹמְדִים אֶחָד מוּל מִשְׁנֵהוּ. וַיִּתְאַוֶּה מְאֹד לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר בְּתוֹכָם, וַיִּגַּשׁ אֶל הָאָרוֹן הָאֶחָד, וַיַּרְא וְהִנֵּה בִּנְיָן נִפְלָא בְּתוֹכוֹ, וְלוֹ תַּבְנִית אַרְמוֹן וּסְבִיבָיו אֻרְווֹת. מַמְגֻּרוֹת וּגְרָנוֹת בְּנוּיוֹת בְּסֵדֶר נָכוֹן, וַיִּהְיוּ הַבִּנְיָנִים הָאֵלֶּה קְטַנִים מְאֹד, אַךְ עֲשׂוּיִם בְּטוּב טַעַם וָדַעַת, מַעֲשֶׂה יְדֵי חָרָשׁ־אָמָן לְהַפְלִיא, מְחֻקִּים וּמְפֻתָּחִים לְכָל תָּכְנִיתָם. וְלֹא יָכֹל הַחַיָּט לִגְרֹעַ אֶת עֵינָיו מֵהַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶה, לוּלֵא שָׁמַע עוֹד הַפַּעַם קוֹל דּוֹבֵר אֵלָיו. וַיְבַקְשֶׁהוּ הַקּוֹל לִפְנוֹת אֶל הָאָרוֹן הַשֵּׁנִי וּלְהִתְבּוֹנֵן עָדָיו. וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ, בִּרְאוֹתוֹ שָׁם עַלְמָה יְפֵה־פִיָּה עַד לִמְאֹד וְהִיא שׁוֹכֶבֶת כִּישֵׁנָה, תַּלְתַּלֵּי שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת יַעֲטוּהָ כַמְעִיל סָבִיב גְּוִיָּתָהּ, וְעֵינֶיהָ סְגוּרוֹת; רַק צֶבַע לְחָיֶיהָ הַיָּפוֹת וּפְתִיל מֶשִׁי, אֲשֶׁר עַל חָזֶהָ, הַמִּתְנוֹעֵעַ לְרוּחַ נְשִׁימָתָהּ, נָתְנוּ אֹתוֹתֵיהֶם אוֹתוֹת, כִּי עוֹדֶנָּה חַיָּה הִיא. וַיִתְבּוֹנֵן הַחַיָּט עַל הַיְפֵה־פִיָּה וְלִבּוֹ הֹלֶם פָּעַם¹⁰. וַתִּפְקַּח הָעַלְמָה אֶת עֵינֶיהָ פִּתְאֹם וַתָּגֶל בִּרְעָדָה, בִּרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ, וַתִּקְרָא: “אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט! הִנֵּה יְשׁוּעָתִי קְרוֹבָה! חוּשָׁה נָא, חוּשָׁה, עֶלֶם טוֹב, וּפְדֵנִי מִבּוֹר שִׁבְיִי; כִּי בַהֲסִירְךָ אֶת הַבְּרִיחַ מִן הָאָרוֹן הַזֶּה וְנִצָּלְתִּי”. וַיְמַהֵר הַחַיָּט לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶיהָ, וַיָּסַר אֶת הַבְּרִיח, וַתָּרֶם הָעַלְמָה אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן, וַתָּקָם וַתֵּצֵא מִמֶּנוּ, וַתְּמַהֵר אֶל פִּנַת הָאוּלָם. וַתִּקַּח מְעִיל רָחָב וַתִּתְכָּם. וְאַחֲרֵי כֵן יָשְׁבָה עַל אֶבֶן אַחַת, וַתְּצַו אֶת הָעֶלֶם הַצָעִיר לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וַתִּשָּׁקֵהוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וַתֹּאמַר: "מַלְאָכִי וּמוֹשִׁיעִי, אֲשֶׁר אֵלָיו קִוִּיתִי זֶה יָמִים רַבִּים! הָאֱלֹהִים הַטוֹב נָחֲךָ אֵלַי לָשׂוּם קֵץ לְכָל צָרוֹתַי. וְעַתָּה בְּיוֹם תֹּם עֲמָלִי, יָחֵל אָשְׁרְךָ לְשַׁגְשֵׁג¹¹. אַתָּה הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר הוֹכִיחַ לִי אֱלֹהִים לְבַעַל נְעוּרַי, וְהָיְתָה אַהֲבָתִי נְתוּנָה לְךָ כָּל הַיָּמִים. וְרָבוּ אָשְׁרְךָ וְעָשְׁרֶךָ, וּבְשָׁלוֹם וּבְשִׂמְחָה תְּבַלֶה אֶת כֹּל יְמֵי חַיֶיךָ. וְעַתָּה שֵׁב לִימִינִי וּשְׁמַע אֶת סִפּוּר קֹרוֹתָי:

אָבִי הָיָה רֹזֵן עָשִׁיר מְאֹד, וַיָּמוּתוּ עָלַי הוֹרַי בְּעוֹדֶנִי יַלְדָּה קְטַנָּה, וְטֶרֶם מֵתוּ צִוּוּ אֶת אָחִי הַגָּדוֹל לְאַמֵּן אוֹתִי וּלְגַדְלֵנִי כְּבַת לוֹ. וַנֶּאֱהַב אֲנִי וְאָחִי אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ מְאֹד מְאֹד, וַתִּהְיֶינָה לָנוּ דֵעוֹת אֲחָדוֹת וּמַאֲוַיִּים אֲחָדִים, וַנִּגְזַר־אֹמֶר לָשֶׁבֶת יַחְדָּו עַד יוֹם מוֹתֵנוּ: לֹא יִשָּׂא אָחִי אִשָּׁה לוֹ, וְאָנֹכִי לֹא אֶנָּשֵׂא לְאִישׁ, לִבְלִי יִתְעָרֵב אִישׁ זָר אוֹ אִשָּׁה זָרָה בְּאַהֲבָתֵנוּ כָּל הַיָּמִים. – וְחֶבְרַת רֵעִים עַלִּיזִים¹² לֹא חָסְרָה בְאַרְמוֹנֵנוּ תָּמִיד, כִּי שְׁכֵנֵינוּ וְאוֹהֲבֵינוּ בִּקְּרוּ בְהֵיכָלֵנוּ יוֹם יוֹם, וַנְּקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן וַיְהִי לָנוּ מִשְׁתֶּה תָּמִיד. וַיִּקֶר מִקְרֶה עוֹבֵר אֹרַח לָסוּר אֵלֵינוּ, וַיְבַקְשֵׁנוּ לָתֶת לוֹ מָקוֹם לָלוּן בְּאָמְרוֹ כִּי אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי־אַלְמֹנִי, לֹא רָחוֹק מֵאֲחֻזָּתֵנוּ, מְגַמָּתוֹ¹³. וַנְּמַלֵּא אֶת חֶפְצוֹ בְּעֹנֶג וָגִיל, וַנַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לִכְבוֹדוֹ. וַיְהִי בְּעֵת הַמִּשְׁתֶּה, וַיְסַפֶּר לָנוּ הָארֵחַ סִפּוּרִים נְעִימִים מְשַׁמְּחֵי לֵב וַתִּנְעַם לָנוּ חֶבְרָתוֹ מְאֹד, וְאָחִי אֲהֵבוֹ וַיְבַקְשֵׁהוּ לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ יָמִים אֲחָדִים, וַיּוֹאֶל הָאִישׁ, אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מַחֲשָׁבוֹת מְעַט לְהִשָּׁאֵר בְּבֵיתֵנוּ, וַנְּאַחֵר לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה וֵנָּקָם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וַנְּפַנֶּה לְאֹרְחֵנוּ חֵדֶר לָלוּן בּוֹ. וְאָנֹכִי עֲיֵפָה מְאֹד וָאֲמַהֵר אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבִי וָאָטְבַּע בִּכְסָתוֹת הָרַכּוֹת לְהַחֲלִיף אֶת עַצְמוֹתָי. וַיְהִי אַךְ סֻגְּרוּ עַפְעַפָּי, וְהִנֵּה קוֹל מְנַגְּנִים בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹרוֹת עוֹלֶה בְאָזְנָי, וְהַקּוֹל קוֹל עָרֵב מְאֹד. וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי מֵאַיִן הַקּוֹל הַזֶּה הֹלֵךְ, וָאֶחְפֹּץ לְהָעִיר אֶת אֲמָתִי הַיְשֵׁנָה בַּמִּסְדְרוֹן; אַךְ לְגֹדֶל תִּמְהוֹנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְהוֹצִיא אַף הֶגֶה אֶחָד מִפִי, כִּי נֶאֶלְמוּ שְׂפָתַי פִּתְאוֹם, וְעַל חָזִי הֵעִיק מַשָּׂא כָבֵד כְּמַשָּׂא הַר גָדוֹל. וָאֶרְאֶה בָּעֵת הַהִיא, וְהִנֵּה הָאֹרֵחַ הִבְקִיע אֶל חֶדְרִי בְּעַד שְׁתֵּי דְלָתוֹת סְגוּרוֹת. וַיִּגַּשׁ אֵלַי וַיֹּאמַר, כִּי הוּא בְּרֹב קְסָמָיו הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹל הַמְנַגְּנִים הַנָּעִים לַהֲעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי; וְעַתָּה חָדַר אֵלַי בְּעַד הַבְּרִיחִים הַחֲזָקִים לְבַקְשֵׁנִי, כִּי אֵלֵךְ אַחֲרָיו וְאֶהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. וְאָנֹכִי מְאַסְתִּיו עַל עָצְמַת חֲבֶרָיו וְלֹא עָנִיתִי אוֹתוֹ דָּבָר. וַיַּעֲמֹד הָאִישׁ עֵת רַבָּה בְּלִי נוֹעַ. בְּקַוּוֹתוֹ לִשְׁמוֹעַ מִפִּי כִּי נִרְצֵיתִי לוֹ, וְאָנֹכִי הוֹסַפְתִּי לִדוֹם. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ, כִּי אֵין מַעֲנֶה, וַיִּשָּׁבַע לִי בְּקִצְפּוֹ, כִּי יִקּוֹם מִמֶּנִּי אֶת נִקְמַת חֶרְפָּתוֹ וְיִסְּרַנִי שֶׁבַע עַל גַּאֲוָתִי. וְאַחֲרֵי דַבְּרוֹ זֹאת עָזַב אֶת חֶדְרִי בְּחֳרִי אָף.

וַתִּדַד שְׁנָתִי מִמֶּנִּי כָּל הַלַּיְלָה, וְרַק טֶרֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר נִרְדָמְתִּי. וְאַחֲרֵי הַקִּיצִי מִהַרְתִּי אֶל אָחִי לְסַפֶּר לוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר קָרַנִי, וְלֹא מְצָאתִיו בְּחֶדְרוֹ. וְעַבְדּוֹ אָמַר לִי, כִּי בְעֵת הֵאִיר הַשַּׁחַר יָצָא הוּא עִם הָאֹרֵחַ לָצוּד צַיִד. וַיְנַבֵּא לִי לִבִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה לָבוֹא, וָאֶלְבַּשׁ חִישׁ־מַהֵר אֶת בְּגָדַי, וָאֲצַו לַחֲבוֹשׁ אֶת סוּסִי, אֲשֶׁר רָכַבְתִּי עָלָיו מֵעוֹדִי, וָאֶרְכַּב עַל הַסּוּס, הַדֹּהֵר¹⁴ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, בְּלִוְיַת עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן לִי. וַיִּכָּשֵׁל סוּס עַבְדִּי וַתִּשָּׁבֵר רַגְלוֹ וַיִּפֹּל מֵעָלָיו רֹכְבוֹ אָחוֹר, וְלֹא יָכֹל עוֹד לְלַוֹּת אוֹתִי. וָאוֹסֵף לַעֲשׂוֹת אֶת דַרְכִּי הָלְאָה, בְּלִי הִתְמַהְמֵהַּ אַף רֶגַע אֶחָד. וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים רָאִיתִי וְהִנֵּה אֹרְחֵנוּ הֹלֵךְ לִקְרָאתִי, וּצְבִי יָפֶה קָשׁוּר בַּחֶבֶל נָהוּג בְּיָדוֹ. וָאֶשְׁאָלֵהוּ עַל אֹדות אָחִי לָדַעַת אֵיפה הוּא, וְאֵיךְ בָּא לְיָדוֹ הַצְּבִי הַנֶּהְדָר הַזֶּה אֲשֶׁר עֵינָיו תֵּרַדְנָה דִמְעָה. וַיִּצְחַק הָאִישׁ הָרָע הַזֶּה בְּקוֹל גָּדוֹל, תַּחַת עֲנוֹת אוֹתִי דָּבָר. אָז גָּדַל קִצְפִּי עַד לִמְאֹד, וָאוֹצִיא אֶת קְנֵה־רוֹבִי. וָאוֹר בּוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם. אַךְ כַּדּוּר הָעֹפֶרֶת, אֲשֶׁר עָף אֶל לִבּוֹ, לֹא הֵסֵב לוֹ כָּל פֶּצַע, וַיִּקְפֹּץ מִמֶּנוּ אָחוֹר, וַיָּשָׁב וַיַּךְ בְּרֹאשׁ סוּסִי וַיְמִיתֵהוּ, וְאָנֹכִי נָפַלְתִּי אָרְצָה. הָאֹרֵחַ דוֹבֵב בִּשְׂפָתָיו מִלִּים אֲחָדוֹת, וְחוּשַׁי אָבְדוּ וְלֹא יָדַעְתִּי עוֹד אֶת נַפְשִׁי.

כַּאֲשֶׁר שָׁבָה בִינָתִי אֵלַי, וְאֵרָא, וְהִנֵּה אָנֹכִי שֹׁכֶבֶת בַּאֲרוֹן זְכוּכִית בְּתַחְתִּיוֹת הָאָרֶץ. אָז הוֹפִיעַ הַקֹּסֵם עוד פַּעַם לְפָנָי, וַיַּגֶד לִי, כִּי הוּא בִכְשָׁפָיו הָפַךְ אֶת אָחִי לִצְבִי, וַיַּקְטֵן אֶת אַרְמוֹנִי וְאֶת בִּנְיָנָיו, וַיִּסְגְּרֵם בַּאֲרוֹן הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי, וְאֶת כָּל עֲבָדַי וְשִׁפְחוֹתַי הָפַךְ לְעָשָׁן, וַיְמַלֵּא בוֹ אֶת הַצְלֹחִיּוֹת הַפְּקוּקוֹת¹⁵. וְהָיָה אִם אֵאוֹת לוֹ וְהָיִיתִי לְאִשָּׁה, אָז נָקֵל יִהְיֶה לוֹ לְהָשִׁיב אֶת כָּל אֵלֶּה לְמַצָּבָם הָרִאשׁוֹן, כִּי בַהֲסִירוּ אֶת הַפְּקָקִים מֵעַל הַכֵּלִים, וְשָׁבוּ לִהְיוֹת כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְאָנֹכִי לֹא עֲנִיתִיו דָּבָר גַם בַּפַּעַם הַזֹּאת. וַיֵּעָלַם הַקֹּסֵם וַיַּעַזְבֵנִי בַּמַּאֲסָר הַזֶּה, וַתִּפֹּל עָלַי תַּרְדֵמָה עַזָּה. אָנֹכִי הֹזָה שֹׁכֶבֶת וְחֶזְיוֹנוֹת שׁוֹנִים עֹבְרִים לְפָנַי בַּחֲלוֹמִי, וָאֵרֶא בַחִזָּיוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ צָעִיר לְיָמִים בָּא וַיּוֹצִיאֵנִי לַחָפְשִׁי. וַיְהִי אַךְ פָּקַחְתִּי אֶת עֵינִי, וָאֵרֶא, וְהִנֵּה אַתָּה עֹמֵד לְפָנַי, וָאֵדַע כִּי בָא חֲלוֹמִי. וְעַתָּה, יַקִירִי, עָזְרֵנִי נָא לְהוֹצִיא אֶת כָּל מַחֲזוֹת חֲלוֹמִי לִפְעֻלּוֹת יָדָיִם: הָבָה נָרִים אֶת אֲרוֹן הַזְּכוּכִית, אֲשֶׁר אַרְמוֹנִי בוֹ, וְנַנִּיחֵהוּ עַל הָאָבֶן"

וַיְהִי אַךְ הוּשַׂם הָאָרוֹן עַל הָאֶבֶן, וְעִמּוֹ גַּם הָעֶלֶם וְהָעַלְמָה יָשְׁבוּ עָלֶיהָ, וַתָּרָם הָאֶבֶן, וַתַּעַל מַעְלָה מָּעְלָה, עַד הַגִּיעָהּ אֶל הָאוּלָם הָעֶלְיוֹן. וַתָּסַר הָעַלְמָה אֶת מִכְסֵה הָאָרוֹן, וְהִנֵּה־הֶאָח, פֶלֶא! – הָאַרְמוֹן, הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרִים נִמְתָּחוּ, וּכְרֶגַע שָׁבוּ אֶל גָּדְלָם וְרָחְבָּם כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. וַיָּשָׁב הָעֶלֶם עִם הָעַלְמָה אֶל תַּחְתִּיוֹת הָאָרֶץ, וַיַּנִּיחוּ אֶת צְלֹחִיוֹת הֶעָשָׁן עַל הָאֶבֶן, וַיַּעֲלוּ גַם אוֹתָן אֶל הָאוּלָם הָעֶלְיוֹן. וַיְהִי אַךְ פָּתְחָה הָעַלְמָה אֶת הַצְלֹחִיוֹת, וַיַּעַל עֲשָׁנָן מִתּוֹכָן, וַיֵהָפֵךְ לַאֲנָשִׁים חַיִּים. וַתִּשָּׂא הָעַלְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וַתַּכֵּר אֶת עֲבָדֶיהָ וְאֶת שִׁפְחוֹתֶיהָ, וַתִּשְׂמַח מְאֹד. וַתֵּרֶב עוֹד שִׂמְחָתָהּ, בִּרְאוֹתָהּ אֶת אָחִיהָ, אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לִצְבִי וַאֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַקֹּסֵם, הוּא הַפָּר הַשָּׁחוֹר, – בָּא לִקְרָאתָהּ מִן הַיַּעַר, וְהִנֵּה גַם הוּא נֶהְפַךְ לְאָדָם.

בַּיּוֹם הַהוּא הָיְתָה הָעַלְמָה לְהַחַיָּט הַצֹלֵחַ לְאִשָּׁה, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַתּוּ, וַיִּחְיוּ מִנִּי אָז חַיֵּי אֹשֶר וָנַחַת, וְלֹא יָסְפוּ לְדֵאֲבָה עוֹד כָּל הַיָּמִים.

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות