לֹא אַרְגּוֹנַבְטִים הֵם אֵלֶּה הַתּוֹעִים עַל רַחַב־הַיַּמִּים,

מֹרֶךְ לֹא יֵדְעוּ, כִּי תִמְשֹׁךְ אַגְנִינַת הַזָּהָב אֶת לִבָּם;

לֹא שְׁכוּרֵי דִמְיוֹן הֵם אֵלֶּה הַמְחַפְּשִׂים אֶת צִפֹּר־הַתְּכֵלֶת,

צִפֹּר־הָאשֶׁר הַכְּמוּסָה, לֹא יֵדַע כָּל חַי אֵי תְקַנֵּן.

לֹא לְאַגְנִינַת־הַזָּהָב! לְשֶׁמֶשׁ־הַזָּהָב יִשְׁאָפוּ,

שֶׁמֶשׁ־הַזָּהָב הַבְּרוּכָה שֶׁל אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת נִשְׁכָּחָה;

לֹא אֱלֵי צִפֹּר־הַתְּכֵלֶת נְשׂוּאוֹת עֵינֵיהֶם הַכְּמֵהוֹת,

כִּי אִם לְשַׁחַק־הַתְּכֵלֶת שֶׁל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת נְשַׁמָּה.

פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הַמַּפֹּלֶת שֶׁל רוּסְיָּה הַטְּמֵאָה־הַקְּדוֹשָׁה

– אוֹי לָנוּ, אוֹי מִטֻּמְאָתָהּ וְאוֹי וַאֲבוֹי מִקְּדֻשָּׁתָהּ! –

בָּרְחוּ מֵעַרְבוֹת־אוּקְרַיְנָה הַשְּׁקוּיוֹת דַּם אָבוֹת וְאַחִים

– יִצְעַק הַדָּם וּבַל יִדֹּם! אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיהֶן! –

חָמְקוּ מֵאֶרֶץ־הָרְמִיָּה, מִפּוֹלִין הַמְחַיְּכָה בְּרַצְּחָהּ,

תֶּאֱהַב לְעַנּוֹת הַגְּוִיָּה, אַךְ עִנּוּי־הַנֶּפֶשׁ תְּבַכֵּר;

בָּאוּ מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ רְצוּצִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים,

אוּלָם בְּרַק־נֹעַר בְּעֵינָם, בְּרַק תִּקְוָה וְאוֹן וּבִטָּחוֹן;

דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב לֹא שָׂגְבוּ מִכֹּחַ־חַיֵּיהֶם,

כֹּחַ־הַחַיִּים הַטָּמִיר שֶׁל אֻמַּת־הַנֵּצַח הַפֶּלִאית…

הִנֵּה הַבָּחוּר מִלִּיטָא בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, גָּבֹהַּ,

רָזֶה, וְחִוֵּר, וְשַׁתְקָן, שָׂרִיד שֶׁל אַחַת הַיְשִׁיבוֹת,

יָצְאוּ לְפָנִים מוֹנִיטִין לָהֶן בְּכָל תְּפוּצוֹת־יִשְׂרָאֵל.

אָמְנָם, זֶה כְבָר אֲשֶׁר עָזַב אֶת סַפְסַל־הַיְשִׁיבָה הַקָּשֶׁה,

אָמְנָם, הַיְשִׁיבָה בְעַצְמָהּ בְּצוֹק־הָעִתִּים נֶחֱרָבָה,

אוּלָם בְּעֵינֵי הַבָּחוּר מְהַבְהֵב עוֹד נִיצוֹץ־הַגְּבוּרָה,

גְּבוּרָה, סַבְלָנוּת וּמְסִירוּת שֶׁל אוֹתָם מַתְמִידִים־עִלּוּיִים,

כָּל קַשְׁיוּת־עֹרֶף הָאֻמָּה וְעֻזָּהּ הִתְרַכְּזוּ בְנַפְשָׁם.

אָבִיו, חֶנְוָנִי וְלַמְדָּן, אִמְּצָהוּ לְרַב בְּיִשְׂרָאֵל,

כִּי עַל־כֵּן הָיָה הַנַּעַר בַּעַל זִכָּרוֹן וּתְפִיסָה;

אַף גַּם זֹאת חָשַׁב אָבִיהוּ: „דוֹקְטוֹר לֹא אוּכַל עֲשׂוֹתוֹ,

דְּרוּשׁוֹת הוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת עַד יִזְכֶּה וְיִהְיֶה לְדוֹקְטוֹר,

אֵין זֹאת בְּגֶדֶר־יְכָלְתִּי, כִּי הַפַּרְנָסָה לְקוּיָה,

אוּלָם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה, עֵת תּוֹרָה מֻנַּחַת בַּזָּוִית,

טוֹב אֲשֶׁר יִלְמַד בְּנִי תוֹרָה וְהָיָה לְיָחִיד בְּדוֹרוֹ,

יִרְבּוּ אָז עָלָיו הַקּוֹפְצִים וְטוֹב לוֹ בָזֶה וּבַבָּא…"

יָשַׁב הַנַּעַר בַּיְשִׁיבָה וַיִּלְמַד בְּחֹם וּבְהַתְמָדָה,

רָאָה, כִּי חַד אַחֲרֵי אֶחָד הִשְׁתַּמְּטוּ חֲבֵרָיו וַיֵּלֵכוּ,

עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בְּצֵל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן.

מָה הַתַּעֲלוּמָה אֲסָרַתּוּ לְצֵל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן?

אַהֲבַת־הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה? אוֹ אוּלַי חֲלוֹמוֹת עַל כָּבוֹד,

יָחִיד בְּדוֹרוֹ כִּי יִהְיֶה, גָּדוֹל וְרַב בְּיִשְׂרָאֵל?

כֹּחַ־הַהֶרְגֵּל הַקֵּהֶה? אוֹ קַשְׁיוּת־הָעֹרֶף? אוֹ חֹסֶר־

אוֹנִים לְנַתֵּק מוֹסְרוֹתָיו, לָקוּם וּלְהִתְנַעֵר יוֹם אֶחָד,

יָצֹא לָעוֹלָם הָרָחָב וְלִהְיוֹת כְּאַחַד הָאָדָם?

לֹא! אֵלֶּה הָיוּ גַעְגּוּעִים לָעוֹלָם הַהוֹלֵךְ וְחָרֵב,

אַהֲבָה עֲנֻגָּה וְנוּגָה לְשִׁירָה שֶׁל חַיִּים נְגוֹזִים

(הָיָה הַבָּחוּר קְצָת פַּיְטָן, וְאַף כִּי לֹא כָתַב חֲרוּזִים,

יָדַע עַל פֶּה אֶת „הַמַּתְמִיד" וְקָרָא וְחָזַר וְקָרָא

סִפְרֵי בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי מִיכָה וּפַיְאֶרְבֶּרְג מָרְדְּכַי זְאֵב).

אוּלָם מִלְחֶמֶת־הָעוֹלָם הֶחֱרִיבָה קַן־תּוֹרָה הָאַחֲרוֹן,

הָלַךְ הַזָּמִיר הָאַחֲרוֹן בַּגּוֹלָה, בַּקְּרָב וּבַשֶּׁבִי.

רַבַּת שָׁם עָבְרָה עַל נַפְשׁוֹ, אַךּ אֵשׁ־גַּעְגּוּעָיו לֹא כָבָתָה:

רָאָה כִּי תֵבֵל אִם תִּמּוֹט, כֹּל יוֹשֵׁב בָּהּ, אָמְנָם, לֹא יִשְׁלָם,

אַךְ שִׁבְעָתַיִם אָז יֻקַּם הָעָם לְלֹא אֶרֶץ־מוֹלָדֶת;

נָדַר, כִּי, אִם אֲדֹנָי יְחַיֵּהוּ מִזֹּאת הַמִּלְחָמָה,

יַעֲלֶה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לִפְדוּתָהּ.

עַתָּה הוּא מֵקִים אֶת נִדְרוֹ לְאַחַר שֶׁעָבַד בַּשָּׂדֶה

שָׁנָה וָחֵצִי בְּלִי לֵאוּת וְ„הִכְשִׁיר" אֶת עַצְמוֹ לָ„אָרֶץ".

הִנֵּה הָעֶלֶם הַזָּקוּף עִם עֵינֵי־הַתְּכֵלֶת הָרְצִינוֹת,

תָּמִיד גָּלוּחַ לְמִשְׁעִי וּמַקְפִּיד מְאֹד עַל נִקָּיוֹן,

קְצָרוֹת שַׂעֲרוֹתָיו הַזְּהֻבּוֹת וּמַבְהִיק הַמִּשְׁעוֹל בַּתָּוֶךְ,

מַמְעִיט לְדַבֵּר וּמַרְבֶּה לְעַיֵּן בְּ„דִקְדּוּק שְׂפַת־עֵבֶר".

דוֹקְטוֹר־מִשְׁפָּטִים מִלַּיְפְּצִיג וְאָבִיו מִתְבּוֹלֵל קִיצוֹנִי,

גָּאֹה יִתְגָּאֶה בִּפְרוּסְיָה וּ„לְמַעְלָה מִכֹּל הִיא גֶרְמָנִיָּה"

אוּלָם הַבֵּן „נִשְׁתַּגַּע" וַיֵּצֵא לְתַרְבּוּת לֹא טוֹבָה.

לוֹחֵץ הָאָב הַמִּתְבּוֹלֵל אֶת כְּתֵפָיו וּמֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ:

„לַמְרוֹת כָּל חֶפְצִי וִיגִיעִי לֹא אָבִין הֲלָךְ־מַחֲשַׁבְתֶּךָ:

הַגַּע בְּעַצְמֶךָ, מָה עִנְיַן מִשְׁטָר חֶבְרָתִי מְחֻדָּשׁ,

סוֹצִיאַלִיסְמוּס וְשִׁוְיוֹן לְצִיּוֹנִיסְמוּס וְיַהֲדוּת?

אֵין זֹאת: אָרַחְתָּ לְחֶבְרָה עִם שׁוֹטִים וַיְבַלְבְּלוּ רֹאשֶׁךָ!"

שׂוֹחֵק הַבֵּן בְּלִי תַרְעֹמֶת: אָבָּא, הֲלֹא יְעַצְתִּיךָ,

קְרָא־נָא אֶת כְּתָבָיו של בּוּבֶּר וְתִרְאֶה: הַכֹּל אָתֵי שַׁפִּיר.

אָכֵן גַּם כְּתָבָיו שֶׁל בּוּבֶּר אֶת־דַּעַת־הָאָב לֹא הֵנִיחוּ,

עִיֵּן וְזָרַק הַצִּדָּה וְרָטַן: „בַּטְלָנוּת! הֲבָלִים!"

אוּלָם לֹא נִכְנַע הָעָלֶם, וְעַתָּה בְּרֹאשׁ קְבוּצָה גְדוֹלָה,

קְבוּצַת סְטוּדֶנְטִים גֶּרְמָנִים, הוּא עוֹלֶה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

וּמַטְּרָתָם: עֲבוֹדָה, יְגִיעַ־כַּפַּיִם וּפַשְׁטוּת,

וֶאֱמוּנָתָם: עַל אַדְמַת־יִשְׂרָאֵל הָרֵיקָה, הַנְּשַׁמָּה,

יֻנַּח הַיְסוֹד שֶׁל הַבִּנְיָן הַגָּדוֹל, הַקָּדוֹשׁ, הַנֶּהְדָּר,

גַּרְעִין־הַפֶּלֶא יִנָּטַע, גַּרְעִין אֱנוֹשׁוּת בְּרִיאָה,

וְלֹא עוֹד רְחוֹקָה הָרֵאשִׁית שֶׁל „אַחֲרִית־הַיָּמִים"…

הִנֵּה הָאַבְרֵךְ הַצָּעִיר הַטָּרוּד וּמְחַיֵּךְ בְּלִי הָרֶף,

יֵשׁ לוֹ רֵחַיִם עַל צַוָּאר: אִשָּׁה עֲנֻגָּה וָיָלֶד.

רַכָּה הָאִשָּׁה וְרָפָה וְקָשֶׁה לָהּ טֹרַח־הַדָּרֶךְ,

מַחֲלַת־הַיָּם הֶחֱלִישַׁתָּה וְחִוְרָה הִיא שׁוֹכְבָה בְּלִי נוֹעַ.

טָרוּד הָאַבְרֵךְ בְּלִי הֶרֶף וּמְנוּחָה לֹא יֵדַע אַף רָגַע,

אוּלָם בְּרַק־חֶדְוָה מְהַבְהֵב בְּעֵינָיו הַטּוֹבוֹת, הַמְחַיְּכוֹת,

דּוֹמֶה לָאִישׁ, אֲשֶׁר הִשִּׂיג סוֹף־סוֹף אֶת מַטְּרָתוֹ בַחַיִּים:

„פָּשׁוּט, לֹא הָיָה עוֹד כֹּחַ לִסְבֹּל אֶת תַּעֲלוּלֵי־הַגָּלוּת,

וְאִם מָשַׁכְתִּי בָעֹל, מְשַׁכְתִּיהוּ מֵרִפְיוֹן וְיֵאוּשׁ.

אַךְ כְּשֶׁנּוֹלַד זֶה קְטַנִּי הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי חַיִּים חֲדָשִׁים

נִפְּחוּ לְפִתְאֹם בְּאַפִּי. הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי אֵין לִי רְשׁוּת עוֹד

נַוֵּל אֶת חַיָּיו הַטְּהוֹרִים; יַעֲבֹר עָלַי מַה שֶׁיַּעֲבֹר –

אֶעֱזֹב אֶת בִּצַת־הַדָּמִים, אֵלֵךְ אֲנַסֶּה אֶת אָשְׁרִי,

רַע מִשֶּׁהָיָה לֹא יִהְיֶה, וְאוּלַי אֲדֹנָי יְרַחֲמֵנוּ!"

פָּשׁוּט הָאַבְרֵךְ וְתָמִים וְהוּא אֵינוֹ הוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת.

כָּפוּף עַל עָבִיט מְלֵא־מַיִם יַעֲמֹד וִיכַבֵּס בְּחֵשֶׁק

כָּתְנוֹת־עוֹלָלוֹ, וְתוֹךְ כְּדֵי כְבִיסָה יָעִיף מַבָּטוֹ

לְעֵבֶר רַעְיָתוֹ הַחִוְרָה, שֶׁתֵּינִיק בְּשָׁכְבָה אֶת יַלְדָּהּ.

הִנֵּה הַמְזַמֵּר מִוִּינָא, הָרַוָּק הַזָּקֵן, הֶעָצוּב.

לָמָּה הוּא שׁוֹתֵק וְעָצוּב? הֲצַּר לוֹ, כִּי חָלְפוּ נְעוּרָיו.

חָלְפוּ, אֲהָהּ, לִבְלִי שׁוּב עוֹד וְעַתָּה הוּא עָזוּב וְגַלְמוּד

בּוֹדֵד בְּחֶבְרַת חֲבֵרָיו, חֲלוּצִים עַלִּיזִים וּצְעִירִים?

אוֹ עַל חֲלוֹמוֹת שֶׁאָבְדוּ הוּא מֵצֵר וְכוֹאֵב בַּסָּתֶר,

צַר לוֹ עַל קוֹלוֹ שֶׁנִּפְגַּם, עַל תִּקְווֹת מַזְהִירוֹת שֶׁגָּזוּ?

אוֹ אוּלַי לִבּוֹ מְהַסֵּס, אִם יִצְלַח לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ

חַיִּים חֲדָשִׁים וְזָרִים, לֹא הִסְכִּין אֲלֵיהֶם מֵעוֹדוֹ,

חַיֵּי יְגִיעַ־כַּפַּיִם, וְאִם גַּם עַל אַדְמַת־מוֹלָדֶת?

אוֹ אִם עַל אִמּוֹ הַזְּקֵנָה, אַחְיוֹתָיו וְאֶחָיו יִתְאַבֵּל,

שִׁבְתָּם בְּאֶרֶץ־בַּלָּהוֹת, מִשְּׁמָהּ לֵב־יְהוּדִי יִתְפַּלֵּץ,

אֶרֶץ־הָרֶצַח אוּקְרַיְנָה, מִדַּם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עֲקֻבָּה? –

שָׁנִים כְּבָר עָבְרוּ מִבְּלִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע מִשְּׁלוֹמָם מְאוּמָה.

חֶרֶשׁ הוּא יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה, עַל מִכְסֵה־הַסְּפִינָה, יְחַמֵּם

גַּבּוֹ בְּקַרְנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ וְרֹאשׁוֹ לָאָרֶץ יִשְׁתּוֹחָח,

יֶהֱמֶה נְגִינוֹת עֲצוּבוֹת, נְגִינוֹת שֶׁל „יָמִים נוֹרָאִים",

אַךְ לֹא בַנֹּסַח הַמְתֻקָּן שֶׁל בַּעֲלֵי־הַתְּפִלָּה מִוִּינָא,

כִּי אִם בַּנְּעִימָה הַיְּשָׁנָה, הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹדְרָה לְבָבוֹת,

שְׁמָעָהּ לְפָנִים, לְפָנִים, מֵאָבִיו, הַמְלַמֵּד־הַחַזָּן,

שָׁם, בָּעֲיָרָה הַקְּטַנָּה, עַל שְׂפַת הַדְּנֶפֶּר בְּאוּקְרַיְנָה:

יֶלֶד אָז הָיָה וְעָזַר לְאָבִיו בְּ„יָמִים־נוֹרָאִים",

קוֹלוֹ הָרַךְ, הַיַּלְדוּתִי, מַה צִּלְצֵל בְּכָל הָעֲיָרָה…

הִנֵּה גַם הֵמָּה, הָרַבִּים, יְסוֹדָהּ שֶׁל קְבוּצַת־הַחֲלוּצִים,

בַּחוּרִים וּבְתוּלוֹת נִלְבָּבִים, כֻּלָּם בְּמֵיטַב־שְׁנוֹתֵיהֶם.

בָּאוּ כְבָר מַיִם עַד נַפְשָׁם, מוֹרָאֵי רְצִיחוֹת וּפְרָעוֹת,

אוּלָם כָּל פִּגְעֵי־הַגּוֹרָל נִצַּח הַכֹּחַ הַטָּמִיר,

כֹּחַ־הַחַיִּים הַפֶּלִאי, הַצָּפוּן בְּנַפְשָׁם הַחַיָּה,

כֹּחַ־הַחַיִּים הַטָּמִיר שֶׁל אֻמַּת־הַנֶּצַח הַפֶּלִאית.

אֵלֶּה הַמְדַבְּרִים בְּרַעַשׁ בְּנֵי־לִיטָא הֵם רֻבָּם, בִּפְנֵיהֶם

פַּשְׁטוּת, רְצִינוּת וָמֶרֶץ; שְׂעַר רָאשֵׁיהֶם מְדֻבְלָל,

צַעֲדָם בְּעֹז וּבְשָׁאוֹן, קוֹלָם וּצְחוֹקָם בְּכֹחַ,

„נִימוּס" לֹא יַחְפְּצוּ דַעַת, אַף גַּם יְלַגְלְגוּ חֶרֶשׁ

עַל הַחֲבֵרִים מִפּוֹלִין. אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, לְהֶפֶךְ,

תַּהֲלוּכוֹתֵיהֶם בִּנְעִימוֹת; קוֹלָם חֲרִישִׁי, שַׂעֲרוֹתָם

סְרוּקוֹת בְּסֵדֶר, וּבַת־צְחוֹק מְלַוָּה שִׂיחָתָם הַזְּהִירָה.

הִנֵּה „הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר", נְעָרִים וּנְעָרוֹת גַּם יַחַד,

רֻבָּם מִיּוֹצְאֵי־גָלִיצִיָּה וְהֵמָּה הַצְּעִירִים בַּקְּבוּצָה

(זֶה רַק הִתְחִיל צוֹמֵחַ הַשָּׂפָם עַל שִׂפְתֵי־הַשּׁוֹמְרִים!),

כֻּלָּם מְלֻמְּדֵי־מִשְׁמַעַת וּבְעֵינָם הַכָּרַת־אַחֲרָיוּת,

גַּאֲוָה צְעִירָה וּתְמִימָה שׁוֹפַעַת מִכָּל תְּנוּעוֹתֵיהֶם,

אַף גַּם מְסִירוּת וְאֵמוּן לָ„רַעְיוֹן הַגָּדוֹל, הַנִּשְׂגָּב".

נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל נִקְבָּצוּ! מֵרוּסְיָּה, מִפּוֹלִין, מִלִּיטָא,

וּמִסִּבִּיר וְקַוְקַז, הוּנְגָרִיָּה, קְרִים וְאוּקְרַיְנָה;

הִנֵּה רוֹמַנְיָה, אַשְׁכְּנַז, סֶרְבִּיָּה, אַבְסְטְרִיָּה, הוֹלַנְד,

כֻּלָּם פֹּה יַחַד נֶאֱסָפוּ, כָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ וּלְשׁוֹנָהּ,

אֶרֶץ וְאֶרֶץ וְשִׁירָהּ, אַךְ אַחַת מַטָּרָה לְכֻלָּם,

אַחַת גַּם סִיסְמָה לְכֻלָּם: מוֹלֶדֶת, עֲבוֹדָה וָחֹפֶשׁ!

עַלְמָה עֲנֻגָּה מִוִּילְנָא, שְׁחַרְחֹרֶת וְנָאוָה וּמְתוּנָה,

קוֹלְפָה תַפּוּחֵי־אֲדָמָה וְזוֹרְקָה לַקְּדֵרָה הַגְּדוֹלָה;

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מַה־נָּאוֹת! וְאַף־כִּי זֶה שָׁנָה הִיא עוֹבְדָה

כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקָּשׁוֹת, עוֹד כָּל תְּנוּעוֹתֶיהָ תֹּאמַרְנָה,

כִּי בַת־עֲשִׁירִים הִנֶּהָ, רַכָּה מְאֹד וּמְיֻחָסֶת.

חֶבֶר־סְטוּדֶנְטִים בֶּהָמוֹן מְשַׁפְשְׁפִים רִצְפַת־הַמִּכְסֶה

(עָלָיו בַּלָּיְלָה יִישָׁנוּ וְחוֹבַת־הַנִּקּוּי עֲלֵיהֶם),

עָבֹד בְּרִנָּה יַעֲבֹדוּ, בִּשְׂחוֹק וַהֲמֻלָּה עַלִּיזָה.

עוֹזֵר בֵּית־מִסְחָר מִלִּידָא וְאִתּוֹ הַדּוֹקְטוֹר מִלַּיְפְּצִיג

בּוֹחֲשִׁים בְּמֶרֶץ בַּדּוּד וְאֵד עוֹלֶה וּמְכַסֶּה אֶת פְּנֵיהֶם.

עַל הַחֲבָלִים הֶעָבִים, חַבְלֵי־הָעֹגֶן, בְּמַעְגָּל

יוֹשְׁבִים צְעִירִים וּצְעִירוֹת, פּוֹעֲלִים, בַּעֲלֵי־מְלָאכָה,

עוֹרְכֵי־חֶשְׁבּוֹנוֹת, סְטוּדֶנְטִים, מוֹרִים וְרוֹפְאֵי־שִׁנָּיִם,

בּוֹלְעִים בְּצָמָא אֶת דִּבְרֵי הֶחָבֵר הַיּוֹשֵׁב בַּתָּוֶךְ

(פּוֹעֵל מְנֻסֶּה וְעַסְקָן מִפּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

הָלַךְ לַגּוֹלָה בִּפְקֻדַּת מִפְלַגַּת „הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר"

לְסַדֵּר עֲלִיָּה מְהִירָה שֶׁל כֹּחוֹת צְעִירִים נְחוּצִים.

מִלֵּא הַפְּקֻדָּה וְעַתָּה הוּא שָׁב אֶל מַחֲרַשְׁתּוֹ בַּגָּלִיל).

סַפֵּר יְסַפֵּר הֶחָבֵר, כִּי קָשֶׁה הַמַּצָּב בָּאָרֶץ,

אוּלָם אֵין מָקוֹם לְיֵאוּשׁ; לְהֶפֶךְ: מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה

כָּל כָּךְ חֲזָקָה הַתִּקְוָה, כִּי אֵלֶּה הֵם חֶבְלֵי־הַגְּאֻלָּה,

אֶלָּא שֶׁטּוֹב אֲשֶׁר יֵדְעוּ מִקֹּדֶם הָעוֹלִים לָאָרֶץ,

כִּי לֹא לְכֻלָּם כְּחֶפְצָם תִּמָּצֵא עֲבוֹדָה חַקְלָאִית…

דְּבָרָיו מַפְסִיקִים הַשּׁוֹמְעִים בְּרַעַשׁ מְחָאוֹת נִמְרָצוֹת:

„אַחַת הִיא לָנוּ! חַקְלָאוּת, עֲבוֹדָה בַכְּבִישִׁים, אוֹ סְלִילַת

דְּרָכִים בַּמִּדְבָּר, אוֹ יִעוּר־הֶהָרִים, אוֹ יִבּוּשׁ־הַבִּצּוֹת!"

אֶחָד רַק עוֹמֵד שָׁם עָגוּם, מַקְשִׁיב וְנֶאֱנָח וּמְקַמֵּט

פָּנָיו חֲרוּשֵׁי־הַדְּאָגָה; זְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל אַדְמוֹנִי,

אָרֹךְ מְעִילוֹ הַיָּשָׁן; סָפֵק מְלַמֵּד וְסָפֵק

שַׁדְכָן אוֹ חֶנְוָנִי זָעִיר בְּאַחַת מִקְּהִלּוֹת־פּוֹלִין,

נִסְפַּח גַּם הוּא לַחֲלוּצִים, כִּי עַל־כֵּן הָיָה בְיָדוֹ

כְּתָב מִן הַוַּעַד שֶׁל עִירוֹ, כִּי הַמּוֹכָ"ז הִיא „צִיּוֹנִי

נִלְהָב וּמָסוּר לָרַעְיוֹן", אַף גַּם בְּכִיסוֹ נִשְׁמָרִים

שְׁקָלִים תִּשְׁעָה וּמְנָיָה, הֶרְאָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

אוּלָם בַּסְּפִינָה לוֹ נוֹדַע, כִּי שְׁמוּעוֹת־שֶׁקֶר הִטְעוּהוּ,

אָמֹר לוֹ אָמַר בְּפֵרוּשׁ הַבָּחוּר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

כִּי לֹא כָל רוֹצֶה „קוֹלוֹנִיָּה" יָבוֹא וְיִקַּח „קוֹלוֹנִיָּה",

אֵין שָׁם „קוֹלוֹנִיּוֹת" שֶׁל הֶפְקֵר וְאֵין מִי שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹנִיּוֹת.

יֵשׁ רַק עֲבוֹדָה, וְקָשָׁה לִפְעָמִים מְאֹד הָעֲבוֹדָה,

גַּם הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה לֹא בְכָל פַּעַם תִּמָּצֵא,

רַק מִי שֶׁמַּסְכִּים לִסְבֹּל – יָבוֹא וְיִסְבֹּל וְיִפְעַל!

צוֹחֵק הַיְּהוּדִי הַמֻּטְעֶה צְחוֹק־עֶלְבּוֹן וְלוֹעֵס אֶת זְקָנוֹ:

„מַה שָּׁיֵךְ לוֹמַר: יְהוּדִי – וְאֵינוֹ מְלֻמָּד בְּצָרוֹת?

אֶלָּא חָשַׁבְתִּי: קוֹלוֹנִיָּה… הֱיוֹת יֵשׁ לִי בְּקִיאוּת בִּתְבוּאוֹת,

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנִי סוֹחֵר בִּתְבוּאָה זֶה שָׁנִים לֹא־מְעַטּוֹת,

סָבוּר הָיִיתִי: קוֹלוֹנִיָּה… וְלֶהֱוֵי יָדוּעַ לִכְבוֹדוֹ,

יֵשׁ לִי הַזְּכוּת לְקוֹלוֹנִיָּה לֹא פָחוֹת מִלְּאֵלֶּה הַצְּעִירִים,

הֵן לֹא מִתְּמוֹל וּמִשִּׁלְשׁוֹם אֲנִי צִיּוֹנִיסְט… הִנֵּה שְׁקָלִים

תִּשְׁעָה וְהִנֵּה גַּם מְנָיָה, וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹתִי יוֹדְעִים

כָּל הַצִּיוֹנִים הַגְּדוֹלִים"… תּוֹחֵב הַיְּהוּדִי אֶת יָדוֹ

עָמֹק בְּכִיס־חֲזִיָּתוֹ, מוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַנְּיָרוֹת:

שְׁקָלִים תִּשְׁעָה וּמְנָיָה וּתְעוּדַת־הַוַּעַד, וְכַדּוֹמֶה…

אוּלָם מַפְסִיקוֹ בְּחִיוּךְ הַבָּחוּר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל:

„רַבִּי יְהוּדִי, לֹא צָרִיךְ! אַאֲמִין לְךָ עַל דִּבְרָתֶךָ.

אָמְנָם, כְּדַאי יְהוּדִי כְּמוֹתְךָ לְקַבֵּל קוֹלוֹנִיָּה,

וּמִי יְהוּדִי, שֶׁאֵינוֹ כְדַאי לְקַבֵּל קוֹלוֹנִיָּה?

אַךְ בִּדְלֵיכָּא שָׁאנֵי… וְדַע לְךָ, כִּי אֵלֶּה הַצְּעִירִים

הוֹלְכִים לְהָתָם גַּם הֵם לֹא עַל מְנָת לְקַבֵּל קוֹלוֹנִיּוֹת,

אֶלָּא לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה… וְאִם לֹא תַאֲמִין לִדְבָרָי,

מוּטָב שֶׁתַּחֲזֹר לְבֵיתְךָ מֵאֶמְצַע־הַדָּרֶךְ"… מִתְרַעֵם

פִּתְאוֹם הַיְּהוּדִי: „לְבֵיתִי? וְאוּלַי לִי תַגִּיד, בִּמְחִילָה,

אֵיפֹה הוּא בֵיתִי? – הַפּוֹרְעִים שְׁדָדוּהוּ וְאַחַר שְׂרָפוּהוּ

יַחַד עִם אִשְׁתִּי הַחוֹלָה"… דִּמְעָה נוֹזְלָה מֵעֵינוֹ,

יוֹרְדָה מִלֶּחְיוֹ וְגוֹלְשָׁה עַל שַׂעֲרוֹת זְקָנוֹ הַמְדֻבְלָל.

חֶרֶשׁ הוּא נָסוֹג הַצִּדָּה… נַעֲשִׂים עֲצוּבִים וּרְצִינִים

פְּנֵי הַחֲלוּצִים, שֶׁחִיְּכוּ עַד עַתָּה לְמִשְׁמַע־הַשִּׂיחָה,

עָלוּ זִכְרוֹנוֹת אֲפֵלִים בִּלְבָבָם… אַךְ הִנֵּה הֶחָבֵר,

שְׁלִיחַ „הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר", פָּתַח בְּשִׁירָה בוֹטָחַת:

„מִי לָנוּ יִבְנֶה הַגָּלִיל?"… עָנוּ לוֹ אֶחָד וְשֵׁנִי,

נִלְוָה גַם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְהִנֵּה כְבָר כָּל הַחֲבוּרָה

שָׁרָה בְחֹם וּבְרָגֶשׁ; וְהִנֵּה גַם צְחוֹק עַל שְׂפָתָיִם,

רֶגַע וְכָל הַחֲבוּרָה קָמָה וְיוֹצְאָה בְרִקּוּד,

רוֹקְדָה בְמַעְגָּל וְשָׁרָה, וּמְבַשְּׁלֵי הַדַּיְסָא מְקַנְּאִים:

לוּלֵא הַקְּדֵרָה הָרוֹתְחָה הָיִינוּ מְרַקְּדִים גַּם אָנוּ!

אַף הַמַּלָּחִים הַמְמָרְקִים הַנְּחשֶׁת שֶׁל סִבְכַת־הַמִּכְסֶה

מַפְנִים לְרֶגַע רָאשֵׁיהֶם, קוֹרְצִים עֵינֵיהֶם וּמְחַיְּכִים:

„אָכֵן בְּנֵי־חַיִל אַתֵּמָה וּרְאוּיִים גַּם לִהְיוֹת מַלָּחִים!"

אוּלָם מִי שָׁמָּה הַבָּחוּר הַיּוֹשֵׁב בַּזָּוִית לְבַדּוֹ?

יֵשֵׁב עַל רִצְפַת־הַמִּכְסֶה וְעֵינָיו לְגַלֵּי־הַתְּכֵלֶת.

עֵינָיו לְגַלֵּי־הַתְּכֵלֶת, אַךְ קָפוּא מַבָּטָן, וּכְאִלּוּ

רָאֹה מְאוּם לֹא תִרְאֶינָה; רַק אֶצְבְּעוֹת־יָדָיו בְּלִי־הֶרֶף

רִצְפַת־הַמִּכְסֶה מְגָרְדוֹת, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב מְגָרְדוֹת,

אִישׁ אֶל מְקוֹמוֹ כִּי יִקְרַב, יִתְאַדֵּם הַבָּחוּר וְאָסַף

יָדָיו וְחָדַל מִגָּרֵד אֶת רִצְפַת־הַמִּכְסֶה; וְאוּלָם

תֵּכֶף בְּלֶכֶת הַזָּר יָשׁוּב אֶל מְלַאכְתּוֹ הַזָּרָה:

שֵׁנִית יְגָרֵד הָרִצְפָה בְּאֶצְבְּעוֹת־יָדָיו הָרָזוֹת;

דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ יְחַקֶּה עֲבוֹדַת הַחוֹפֵר בַּקַּרְקַע.

יֵשׁ אֲשֶׁר כְּנֻפְיַת־חֲלוּצִים תִּתְקָרֵב לְקֶרֶן־זָוִיתוֹ,

יִפְתְּחוּ יַחַד בְּשִׂיחָה וּמָשְׁכוּ גַּם אוֹתוֹ לַשִּׂיחָה,

דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בְרֶגֶשׁ עַל תִּקְווֹת הֶעָתִיד הַבָּהִיר:

„עֵמֶק־הַבָּכָא עָזַבְנוּ וְעַתָּה אַל צַעַר! אַל יֵאוּשׁ!

חָבֵר! כֻּלָּנוּ סָבַלְנוּ וּמִי בָנוּ כּוֹסוֹ לֹא שָׁתָה?

אוּלָם הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ! הַאֵין זֹאת?" –

נִלְוֶה גַם הוּא לְשִׂיחָתָם וְדַבֵּר יְדַבֵּר בְּהַשְׂכֵּל,

יֵשׁ גַּם שֶׁיַּחְמֹד לוֹ לָצוֹן וְשָׂחֲקָה כָל הַחֲבוּרָה,

נֶהֱנֵית מִשִּׂכְלוֹ הֶחָרִיף וְנֶהֱנֵית מִצְּחוֹקוֹ פִּי־שִׁבְעָה.

אוּלָם רַק תֵּלֵךְ הַכְּנֻפְיָה וְנִשְׁאַר הַבָּחוּר לְבַדּוֹ,

שׁוּב הוּא מְגָרֵד וּמְחַטֵּט בְּרִצְפַת־הַמִּכְסֶה בְּלִי הָרֶף,

עֵינָיו נְטוּיוֹת לַגַּלִּים וְרָאֹה לֹא יִרְאֶה מְאוּמָה.

מִי זֶה הַבָּחוּר הַמּוּזָר וּמַה שֶּׁמֶץ־דָּבָר בּוֹ יָצוּק?

דְּמָעוֹת אַט נָזְלוּ מֵעֵינֵי בַת־עִירוֹ וְנֶחְנַק לִרְגָעִים

קוֹלָהּ, בְּסַפְּרָהּ לִי חֶרֶשׁ אֶת קוֹרוֹת הַבָּחוּר הַמּוּזָר:

„אוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ נִכְנְסוּ גֵיסוֹת הַצָּבָא הַלָּבָן,

שָׁמְמָה כָל הָעֲיָרָה וְכָל הַבַּחוּרִים נֶחְבָּאוּ,

אֶחָד הִסְתַּתֵּר בַּיַּעַר, אַחֵר – בַּעֲרֵמָה שֶׁל זֶבֶל,

זֶה בַמַּרְתֵּפִים וְהַלָּז אֵצֶל „גּוֹי" מֵ„חֲסִידֵי־הָאֻמּוֹת".

אוּלָם הַבָּחוּר שֶׁלָּנוּ לֹא הִסְפִּיק אוֹ אוּלַי לֹא רָצָה

בּוֹא בַעֲרֵמָה שֶׁל רֶפֶשׁ, הִטָּמֵן בְּיַעַר אוֹ בִצָּה,

נִתְפַּשׂ בִּידֵי חַיּוֹת־אָדָם וְחָרְצוּ מִשְׁפָּטוֹ לַמָּוֶת.

אוּלָם מִקֹּדֶם נִתְחַיֵּב לַחְפֹּר לוֹ בְעַצְמוֹ הַקָּבֶר;

מַעְדֵּר לֹא נִתַּן לָאֻמְלָל וְצִוּוּ, שֶׁיַּחְפֹּר בְּיָדָיו,

אַךְ כִּי תִלְאֶינָה זְרוֹעוֹתָיו הָרְשׁוּת לוֹ לְכַרְסֵם בְּשִׁנָּיו.

חָפַר הָאֻמְלָל וְחָפָר, וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ מְלַאכְתּוֹ,

כֻּלּוֹ שְׁטוּף זֵעָה וְחֶלְאָה וְיָדָיו וְשִׁנָּיו נוֹקְשׁוֹת,

צִוּוּ לוֹ רֶדֶת לְקִבְרוֹ וְסָתֹם בְּיָדָיו הַקָּבֶר.

חָשַׁב הַבָּחוּר בִּלְבָבוֹ: אִם אֶסְתֹּם בְּיָדַי הַקֶּבֶר

אֶרְאֶה אוֹר־שֶׁמֶשׁ עוֹד שָׁעָה וְאוּלַי עוֹד שָׁעָה וָחֵצִי,

אַף מִי יוֹדֵעַ? – מִשְּׁנָתוֹ אוּלַי עוֹד יָקִיץ אֱלֹהַּ – –

אַךְ אִם לֹא אֶשְׁמַע לַפְּקֻדָּה כָּרֶגַע יָרֹה אִיָּרֶה,

אַף גַּם לַקֶּבֶר לֹא אָבוֹא וְאֶהְיֶה לְמַאֲכָל לַכְּלָבִים…

שָׁפַךְ הַבָּחוּר לְאִטּוֹ הָעָפָר אֶל קִבְרוֹ הַפָּעוּר,

שָׁפַךְ לְאִטּוֹ, לְאִטּוֹ… הַחַיּוֹת בְּטוּב־לֵב שָׂחָקוּ:

„גַּם לִפְנֵי מוֹתוֹ הַיְּהוּדִי עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ רְמִיָּה!"

אוּלָם עוֹד צְחוֹקָן לֹא נָדַם – וְהִנֵּה מֵעֵבֶר לַנָּהָר

רַעַם־יְרִיּוֹת הִתְגַּלְגֵּל: הַצָּבָא הָאָדֹם מִתְקָרֵב!

נִבְהֲלוּ חַיּוֹת־הָאָדָם וַיִּמַּס לְבָבָן מִפָּחַד,

שָׁכְחוּ גַם אֶת קָרְבָּנָן, אוֹ אֶצְבַּע־אֱלֹהַּ הֵן רָאוּ? –

נָסוּ, הִשְׁלִיכוּ כְלֵי־זֵינָן – וְנִשְׁאַר הַבָּחוּר לְבַדּוֹ.

יָצָא מִקִּבְרוֹ בִּדְמָמָה וְנִעֵר הֶעָפָר מִבְּגָדָיו.

נִדְמֶה, כְּאִלּוּ לֹא עָשָׂה הַמְאֹרָע כָּל רשֶׁם עַל נַפְשׁוֹ;

עַז הוּא וְחָכָם כְּקֶדֶם; וְאוּלָם בְּאַחַת נִשְׁתַּנָּה:

אוֹהֵב מֵאָז הוּא לְחַטֵּט וּלְגָרֵד הַקַּרְקַע בְּלִי הָרֶף.

אַף אִם הוּא יוֹשֵׁב בַּבַּיִת, רִצְפַת־הַחֶדֶר יְגָרֵד,

דּוֹמֶה, כְּאִלּוּ יְחַקֶּה עֲבוֹדַת הַחוֹפֵר בַּקַּרְקָע;

עֵינָיו כְּקוֹפְאוֹת תַּיְשֵׁרְנָה מִנֶּגֶד וּמְאוּם לֹא תִרְאֶינָה

אוֹ אוּלַי יִרְאֶה אַךְ יִדֹּם, וּלְאִישׁ לֹא יְסַפֵּר מַה־יִּרְאֶה…

אוּלָם חֲבֵרָיו מְקַוִּים, כִּי שָׁמָּה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

מַעְדֵּר כִּי יִקַּח בְּיָדוֹ, וְשָׁכַח תּוּגָתוֹ הַגְּדוֹלָה,

כִּי עַל כֵּן גִּבּוֹר הַבָּחוּר, עַז־לֵבָב וְשׁוֹאֵף מִנְּעוּרָיו

חַיֵּי עֲבוֹדָה וְחֵרוּת בְּאֶרֶץ־מוֹלֶדֶת חָפְשִׁיָּה,

וּבַמֶּרְחַבִים הַחָפְשִׁים, בָּאֲוִיר הַחָפְשִׁי שֶׁלָּנוּ,

יִשְׁכַּח אֶת מַחֲזֵה־הָאֵימִים, שֶׁהִשְׁפִּיל אֶת נַפְשׁוֹ הַגֵּאָה…

לֹא! לֹא הִשְׁפַּלְתָּ אֶת נַפְשְׁךָ, אָחִי הָאֻמְלָל הַגִּבּוֹר…

פִּקְדוֹן־אֱלֹהַּ הַקָּדוֹשׁ שָׁמַרְתָּ בְּאֵמוּן וָאֹמֶץ,

הָגֵן הֵגַנְתָּ בְּכָל כֹּחוֹת־נַפְשְׁךָ עַל הַמַּתָּנָה,

מַתְּנַת הַחַיִּים הַטְּמִירָה, בָּהּ זֵדִים הִתְעַלְּלוּ פְרָאִים.

גְּדוֹלָה פִי שִׁבְעָה גְּבוּרָתְךָ מִגְּבוּרַת הַמְכֻנִּים גִּבּוֹרִים,

שׁוֹפְכֵי דַם־אָדָם כַּמַּיִם, וְאִם גַּם מִקִּנְאָה לָאֱמֶת.

גָּדוֹל הַמְקַיֵם כָּל נָפֶשׁ! נֶפֶשׁ זוּלָתוֹ אוֹ נַפְשׁוֹ!

קְדוֹשִׁים הַחַיִּים וְאָסוּר לְזַלְזֵל בְּסוֹדָם הַנַּעֲרָץ!

הָיוּ רַגְלֶיךָ בַּקָּבֶר – וְעֵינְךָ עוֹד פָּנְתָה לַמְּרוֹמִים,

בָּא כְבָר הֶעָפָר עַד צַוָּאר – וּלְבָבְךָ לֹא חָדַל מִקַּוּוֹת…

לֹא! לֹא לְךָ לְהִכָּלֵם! יִכָּלֵם וְיֵבוֹשׁ אֱלֹהַּ!

אַתָּה שָׁמַרְתָּ פִּקְדוֹנוֹ וְהוּא בְּךָ בָּגַד וַעֲזָבֶךָ…

בָּגַד אֱלֹהַּ בְּעַמּוֹ וּפָנָיו לֹא יֵלְכוּ אִתָּנוּ,

אוּלָם אֲנַחְנוּ לֹא נִבְגֹּד! לֹא יִבְגֹּד יִשְׂרָאֵל בְּאֵלוֹ!

יִשְׁמֹר יִשְׂרָאֵל כְּקֶדֶם אֶת פִּקְדוֹן־אֱלֹהַּ הַקָּדוֹשׁ,

יִנְצֹר אֶת מַתְּנַת־הַשַּׁחַק, זוֹ מַתְּנַת־הַחַיִּים הַטְּמִירָה,

יִשָּׂא בְאֹמֶץ הַדֶּגֶל הַיָּקָר וְנַעֲלֶה בַּדְּגָלִים:

„חַיִּים" – זוֹ מִלַּת־הַקֶּסֶם הַיּוֹקְדָה עַל דֶּגֶל־יִשְׂרָאֵל!

גַּלִּים זֵידוֹנִים שָׁוְא יִפְרְצוּ פֶרֶץ לִבְלֹעַ דִּגְלֵנוּ,

לַהֲבוֹת־תֹּפֶת יִשְׂתָּעֲרוּ, אַךְ לֹא יְאֻכַּל דִּגְלֵנוּ,

גַּם אִם יִפָּתַח הַקָּבֶר – כָּל עוֹד לֹא נִסְתַּם הַגּוֹלֵל,

נַחֲזִיק הַדֶּגֶל לְמַעְלָה וְנִחְיֶה! וְנִחְיֶה! וְנִחְיֶה!

כָּכָה פָּנִיתִי בִלְבָבִי לַבָּחוּר הַמּוּזָר, שֶׁגֵּרַד

רִצְפַת־הַמִּכְסֶה בְּלִי הָרֶף. אַךְ נֶחְנַק לְבָבִי מִמַּכְאוֹב.

חָפֹץ חָפַצְתִּי לָגֶשֶׁת אֶל קֶרֶן־זָוִיתוֹ, לְנַשֵּׁק

חֶרֶשׁ אֶת יָדָיו הָרָזוֹת, הַמְגָרְדוֹת הָרִצְפָה בְּלִי הָרֶף.

אַךְ טֶרֶם אֶגַּשׁ וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם וְעָזַב מְקוֹמוֹ,

בַּת־צְחוֹק מַזְהִירָה עַל שְׂפָתָיו, וַיִּגַּשׁ לֶ„חַלוּץ הַקָּטָן",

שׁוֹכֵב בְּסַל שֶׁל נְצָרִים, מְרֻפָּד בְּכֶסֶת וּשְׂמִיכָה,

עָלָיו תִּשְׁתּוֹחַח אֲחוֹתוֹ, וְהִיא לוֹ גַם אֵם וּמֵינָקֶת…

אוֹתוֹ הַתִּינוֹק חֲבִיבָם שֶׁל כָּל הַחֲלוּצִים הִנֵּהוּ,

יִקְרְאוּ לוֹ „חַלּוּץ קָטָן" וְיַרְאוּ לוֹ כָּל אוֹתוֹת־חִבָּה,

הָחֵל מִלְּטִיפוֹת וּנְשִׁיקוֹת וְכַלֵּה בְּנִדְנוּד מִטָּתוֹ,

כְּלוֹמַר: הַסַּל־הָעֲרִיסָה, שָׁם יִשְׁכַּב וְצוֹחֲקוֹת עֵינָיו;

אַף גַּם יְנַחֲמוּ אֲחוֹתוֹ, וְהִיא עוֹד צְעִירָה לְיָמִים.

טֶרֶם לָהּ יִמְלְאוּ עֶשְׂרִים, אַךְ יִסְּרָהּ אֵל אַכְזָר בְּלִי חֶמְלָה

(אָכֵן לֵב־אֶבֶן הַלֵּב אִם לֹא נִשְׁבַּר לְמִשְׁמַע־הָאֵימִים!):

אַחַר שֶׁיָּצָא מִמַּחֲנָם הַ„צָּבָא הַלָּבָן", וְנִכְנַס

„חֵיל־הָאֲדֻמִּים", שׁוּב פְּרָעוֹת הִתְלַקְּחוּ נוֹרָאוֹת לְפִתְאֹם:

מָרַד „הַחַיִל הָאָדֹם" וְהִתְחִיל מְקַצֵּץ בַּיְּהוּדִים,

הָרְגוּ אֶת בַּעְלָהּ וְיַלְדָּהּ וְהָרְגוּ אֶת אִמָּהּ הַצְּעִירָה,

אֲשֶׁר הֵגֵנָּה בְגוּפָהּ עַל יֶלֶד־זְקוּנֶיהָ (וְאִמָּהּ

הָיְתָה בַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בְּמוֹתָהּ), וְהָרְגוּ אָבִיהָ,

נִשְׁאַר בְּפֶלֶא בַּחַיִּים אָחִיהָ הַיּוֹנֵק. הִיא בִקְּשָׁה

אַבֵּד עַצְמָהּ לָדַעַת לְאַחַר שֶׁשָּׁכְלָה יוֹם אֶחָד

אִישָׁהּ, הוֹרֶיהָ וְיַלְדָּהּ: יְתוֹמָה־אַלְמָנָה־שַׁכּוּלָה!

אוּלָם אָחִיהָ הַיּוֹנֵק שׁוּב רִתְּקָהּ לַחַיִּים עַל־כָּרְחָהּ:

אֵיךְ תַּעַזְבֵהוּ לְנַפְשׁוֹ? – וַתְּהִי לוֹ לְאֵם וּלְמֵינָקֶת…

יָקָר „הֶחַלּוּץ הַקָּטָן" וְחָבִיב עַל כָּל הַחֲלוּצִים,

אַף גַּם הַבָּחוּר הַ„קָּבוּר" מוֹדִיעַ לוֹ חִבָּה יְתֵרָה:

עֵת בְּקִרְבָתוֹ יֵרָאֶה הַסַּל־הָעֲרִיסָה, וּמִהֵר

גֶּשֶׁת לַתִּינוֹק וּלְטָפוֹ, וּבְעֵינָיו הַקּוֹפְאוֹת יִתְלַקַּח

נִיצוֹץ־תַּעֲלוּמוֹת… אָז בַּת־צְחוֹק תְּנַצְנֵץ עֲמֻקַּת־הַיָּגוֹן

גַּם עַל שְׂפָתֶיהָ הַחִוְרוֹת שֶׁל אֵשֶׁת־הַצַּעַר הַצְּעִירָה

(אָרוּר לָעַד תִּהְיֶה, עֵטִי, אִם קְדֻשַּׁת יְגוֹנָהּ הַתְּהוֹמִי

תָּעֵז לְבַטֵּא בְּמִלִּים!). מַהֵר וּכְנֻפְיַת־חֲלוּצִים

שָׁתָה מִסָּבִיב לַתִּינוֹק, מַקִּיפִים הַסַּל־הָעֲרִיסָה,

רֶגַע – וְהִנֵּה רִקּוּדִים וְשִׁירַת „הַתִּקְוָה" תְּצַלְצֵל.

לֹא אַרְגּוֹנַבְטִים הֵם אֵלֶּה הַתּוֹעִים עַל רַחַב־הַיַּמִּים

מֹרֶךְ לֹא יֵדְעוּ, כִּי תִמְשֹׁךְ אַגְנִינַת הַזָּהָב אֶת לִבָּם;

לֹא שְׁכוּרֵי־דִמְיוֹן הֵם אֵלֶּה, הַמְחַפְּשִׂים אֶת צִפֹּר־הַתְּכֵלֶת,

צִפֹּר־הָאשֶׁר הַכְּמוּסָה, לֹא יֵדַע כָּל חַי אֵי תְקַנֵן.

לֹא לְאַגְנִינַת־הַזָּהָב – לְשֶׁמֶשׁ־הַזָּהָב יִשְׁאָפוּ;

שֶׁמֶשׁ הַזָּהָב הַבְּרוּכָה שֶׁל אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת נִשְׁכָּחָה – – –

לֹא אֱלֵי צִפֹּר־הַתְּכֵלֶת נְשׂוּאוֹת עֵינֵיהֶם הַכְּמֵהוֹת,

כִּי אִם לְשַׁחַק־הַתְּכֵלֶת שֶׁל אֶרֶץ־מוֹלֶדֶת נְשַׁמָּה – – –

רחובות, תרפ"א

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות