כנס מהר, שהיא לא תצא, אמרתְ ופערת את הדלת כדי סדק. הכלבה נבחה וייבבה, נבחה וייבבה. אחרי כל נביחה היא ייבבה. היא לא שלך, את רק שומרת עליה. שמו לה קולר שנותן לה הלמות חשמליים, שלא תעשה חור בראש. זה לא עוזר. היא בכל זאת נובחת, ואז מייבבת בכאב.
כמו תמיד, את כותבת אבל לא מצליחה לכתוב. את משתגעת. זה נורא. משהו על הריטלין או על האדרל. לא התרכזתי. את אומרת שהיית צריכה להיות מנהלת שיווק, בטח אז היית מאושרת. למען האמת, היית פעם, ועזבת. כי זה הרג אותך. אני לא הייתי כלום ולא צריך להיות כלום, לא שאני לא רוצה. לא חסר לי כלום, אבל כל כך הייתי מת שיחסר.
היא כלבה טובה. באה למרפסת בזנב מכושכש ולוטפה. גם אמרתי לה כלבה טובה, שתדע. את אבותיה מדורי דורות חינכנו לנבוח כשבאים אורחים. ההתניה הצליחה. מאם לגורתה עוברת החוכמה הזאת. עכשיו זה כל מה שהיא יודעת, הסתומה, אז גומלים לה במכות חשמל.
לפחות היא מעורבת. הכלבים הגזעיים יצאו פחות בזול: את עצמותיו של הרועה הגרמני מתחנו עד שהתקבל זן מגודל מדי עם דלקות פרקים. התחש הונמך והוארך ועכשיו פורצות לו חוליות הגב וננקעות ברכיו. את פרצופי הבולדוג והפאג פחסנו כמו פחיות ריקות כך שהם בקושי מצליחים לנשום. קוראים לזה ברירה מלאכותית, ובאדם אאוגניקה. דא עקא, אצלך זה אפילו לא גנטי. האמת שגם אצלי לא. אנחנו סתם נובחים ומייבבים ובכל זאת שבים ונובחים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות