בְּרֶדֶת יוֹם

הַרְחֵק עַל רֹאשׁ הַצּוּר

הַמִּזְדַּקֵּר לָרֹם,

עַד כִּי הָעַיִן לֹא תָשׁוּר –

רָצִיתִי הִתְבּוֹדֵד בְּעֶלְבּוֹנִי!

יִצְטוֹפְפוּ מִמַּעַל עֲנָנִים

וְשֶׁמֶשׁ לֹא יָאִיר

וְרוּחַ לֹא תִשֹּׁב;

מֵימָיו הַנַּחַל לֹא יַגְבִּיר

וְלֹא יִפְרַח כָּל עוֹף.

הַכֹּל נֶהְפַּךְ בִּן-רֶגַע לְדוֹמֵם,

הַכֹּל מוּצָק,

נִשְׁקָף בְּקִפְאוֹנוֹ אֶל הַמֶּרְחָק

בָּאֹפֶק הַשּׁוֹמֵם – – –

מִמַּלְבּוּשַׁי אָז אֶתְעַרְטֵל

וְאֶל הַצּוּר הַקַּר וְהֶחָלָק

בְּעֵירֻמִּי הַחַם אֶדְבַּק

גּוֹוֵעַ מְפַלֵּל

וּבִשְׂפָתַי הַלּוֹהֲטוֹת אֶלְאַט:

אַתְּ…

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות