אִשָּׁה (כְּלִיל סוֹנֶטּוֹת) - פרויקט בן־יהודה

עוֹד לֹא בָא צֶבַע וְנִיד בִּשְׂדוֹתָיו שֶׁל הַלֵּיל הַזָּרוּעַ.

עוֹד מִקִּצְבוֹ לֹא נִפְסַק קִרְקוּר הַצְּפַרְדְּעִים בַּנָּהָר.

גּוּשׁ אֲפֵלָה הַתָּבוֹר, נָקִיק בַּכַּרְמֶל לֹא נִכָּר,

עוֹד בַּדְּרָכִים מִתְגַּלְגֵּל נִגּוּנוֹ שֶׁל גַּמָּל אִי יָדוּעַ.

סְחוֹר, סְחוֹר מִתְגַּנְּבִים הַתַּנִּים, מִזְדַנֵּק מִשִּׁלְדּוֹ הַצָּבוּעַ,

כְּלָבִים מִתְהַלְּכִים וְהוֹזִים בַּהֲבֵל אֲלֻמּוֹת שֶׁבַּכָּר,

כּוֹכָבִים בַּמָּרוֹם לֹא יוֹדְעִים עַל אוֹרָם שֶׁרָטַט וְחָוַר –

אֲנִי מַגִּישָׁה אֶת רֹאשִׁי לַקִּלּוּחַ הַקַּר שֶׁל מַבּוּעַ.

אֲנִי עֲרֻמָּה וּשְׁחוֹרָה וְעוֹרִי כְמָסָךְ עַל שַׁלְהֶבֶת,

שְׂעָרִי מְפַזֵּז בֵּין שָׁדַי וְסַלְסֶלֶת פּוֹרֶצֶת מִפִּי,

הַמַּיִם מִימִין וּמִשְׂמֹאל וּבָאֶמְצַע נִצֶּבֶת אֲנִי –

הַבֵּט מִזְּבוּלְךָ אֱלֹהִים, בִּתְּךָ בַתֵּבֵל מִשְׁתּוֹבֶבֶת.

וְהַבֵּט: בָּאֲגָם הַשָּׁקוּף גְּוִיָּתִי מֵאָפְלָהּ מִתְפָּרֶדֶת

וּבֵין בָּבוּאוֹת וּצְלָלִים לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מְרַצֶּדֶת.

וּבֵין בָּבוּאוֹת וּצְלָלִים לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מְרַצֶּדֶת

וּרְסִיסִים נִתָּזִים בַּמַּעְיָן נִבָּטִים בְּעוֹלָמָם – וְהוּא אַחֵר,

מִפִּרְחֵי הָאֲגָם וַעֲשָׂבָיו אֲפָפַנִי הָאֵד הַמְּשַׁכֵּר,

מִשְּׁחָקִים רְחָבִים וּכְּחֻלִּים עֲטָרָה שֶׁל תִּפְאֶרֶת יוֹרֶדֶת.

וּפוֹרְצִים מֶרְחַקִּים בִּנְגִינָה וְעֶרְגָּה קַלִּילָה בָם רוֹקֶדֶת,

וּשְׁלוּחוֹת זְרֹעוֹתַי הַשְּׁזוּפוֹת וְהוֹמִים עֲסִיסַי בִּי כִּבְאֵר,

וְנִפְתַּח בִּי מָקוֹר שֶׁל אוֹרוֹת וּמָחוֹל עַל גְּדוֹתָיו בִּי עוֹבֵר,

שִׁנַּי מַלְבִּינוֹת מוּל הָרִים וְעֵינִי מוּל הַשֶּׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת.

אֵתָיוּ כָל אָח וְכָל זָר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר צְחוֹק לוֹ בָעַיִן

לִשְׁתּוֹת מֵרִתְחוֹ אֶת הַדָּם, מִתְּסִיסַת אֲבִיבוֹ אֶת הַיַּיִן,

אֵתָיוּ, הַבֹּקֶר הִרְחִיק וְהוֹלְכָה הַשָּׁעָה וְאוֹבֶדֶת!

וְאַתָּה הָרוֹעֶה בַּשְּׁחָרִים כִּי הִגַּעְתָּ רִאשׁוֹן עִם הָעֵדֶר,

אַל תִּרְאֵנִי שֶׁכְּסוּת אֵין עָלָי, שֶׁמַּרְאִי וּשְׂעָרִי לֹא בְסֵדֶר,

שְׁקָה לִי וְהוֹדֵה לַנֶּעֱלָם שֶׁנַּפְשׁוֹ בְנַפְשִׁי מְהַדְהֶדֶת.

שְׁקָה לִי וְהוֹדֵה לַנֶּעֱלָם שֶׁנַּפְשׁוֹ בְנַפְשִׁי מְהַדְהֶדֶת.

רָחוֹק הוּא וְאֵין לִי מִמֶּנּוּ מִלְּבָד זִכְרוֹנוֹת וְהַשֵּׁם

וְהוּא כֹה יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב וְיוֹדֵעַ לָנוּד וּלְרַחֵם –

שְׁקָה לִי כִּי בְעֶצֶם אֲנִי בַּחוּרָה עֲזוּבָה וּבוֹדֶדֶת.

הוּא אָמַר כִּי בַעֲלִי אִישׁ יָשָׁר, כִּי אִשְׁתּוֹ כְמַלְאַךְ לֹא חוֹשֶׁדֶת,

הוּא אָמַר כִּי הַשֶּׁקֶר חַטָּאת וּבִיסוֹד הַבְּרִיאָה הוּא פּוֹגֵם,

הוּא אָמַר: הַשְּׁלֵמוּת עַל הַכֹּל! וְאֻכַּלְתָּ וְהָיִיתָ שָׁלֵם!

הוּא אָמַר וְאָמַר וְאָמַר, כִּי לוֹ פֶּה וְלָשׁוֹן מְלֻמֶּדֶת.

וְרַק לֹא אֶת זֹאת לִי אָמַר: מִי בִקֵּשׁ מִיָּדוֹ כִּי יִפְתַּח

אֶת הַגַּן הַנָּעוּל לְפָנַי, אִם לִבּוֹ בְכֹחוֹ לֹא בָטַח,

וְאִם לִפְּרִידָה נִתְכַּוֵּן, שַׁלָּמָה אָהַב וּמַדּוּעַ?

וְרַק לֹא אֶת זֹאת לִי אָמַר: מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם וְהוּא אֵשׁ?

וּלְשֵׁם מַה הַתְּבַלּוּל הֶעָשׂוּי וּלְשֵׁם מַה הַמִּשְׂחָק הָעִקֵּשׁ?

שְׁקָה לִי כִי גִּיל עַל שְׂפָתַי וּלְבָבִי בְקִרְבִּי בִי נָגוּעַ.

שְׁקָה לִי כִי גִיל עַל שְׂפָתַי וּלְבָבִי בְקִרְבִּי בִי נָגוּעַ.

רָאִיתִי עוֹלָם בְּיָפְיוֹ וְאָדָם בְּתוֹכוֹ כְּמִכְשׁוֹל,

בִּפְרֹץ לִבְלוּבִים בַּיְשִׁימוֹן תֶּאֱשַׁם בּוֹ נַפְשׁוֹ וְתִבֹּל,

בִּזְרֹם הָאֹנִים בָּרְהָטִים הָאֲפִיק הַגּוֹאֵל לוֹ מָנוּעַ.

כָּל כִּסּוּף מְבֹרָךְ וְכָל פְּרִי מִתְחַדֵּשׁ וְכָל נֹגַהּ זָרוּעַ,

לוֹ הוּא נֶהְפַּךְ לְרוֹעֵץ, בִּבְשָׂרוֹ לוֹ יָכִין אֶת הַשְּׁאֹל,

בִּימִינוֹ הוּא בוֹנֶה אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת קִבְרוֹ הוּא כּוֹרֶה לוֹ בַשְׂמֹאל –

רָאִיתִי הַמְּתוֹם בַּבְּרִיאָה וְרַק הָאָדָם בָּהּ קָרוּעַ.

וַאֲנִי לֹא הֻרְגַּלְתִּי בְאֵלֶּה וְהַסּוֹד לְנַפְשִׁי לֹא הִגִּידוּ,

מַעֲיָנוֹת גִּדְּלוּנִי מִנֹּעַר, רוּחוֹת אֶת עַרְשִׂי לִי הֵנִידוּ,

עָשַׂנִי אֱלֹהַּ תָּמָר בֵּין שִׁקְמֵי מִדְבָּרוֹ הַפָּרוּעַ.

עַל כֵּן כֹּה פִּלְּחַנִּי בְרָקוֹ שֶׁקִּדְּמַנִי פִּתְאֹם וּבַדֶּרֶךְ,

עַל כֵּן כֹּה שָׁבוּר בִּי הַכֹּל אִם גַּם לֹא תִּמְעַד עוֹד הַבֶּרֶךְ –

אֲנִי בַת חוֹרִין בְּתֵבֵל שֶׁנִּבְרְאָה רַק לְעֶבֶד רָצוּעַ.

אֲנִי בַת חוֹרִין בְּתֵבֵל שֶׁנִּבְרְאָה רַק לְעֶבֶד רָצוּעַ.

בַּלַּיְלָה אֶשְׁכַּב עִם בַּעֲלִי שֶׁמִּנָּה בְחַסְדוֹ לִי גּוֹרָל,

בַּבֹּקֶר אַחַת לִי אֶת מִי אֲחַלֵּץ רִאשׁוֹנָה מֵעָמָל

וּבִלְבָד שֶׁיְהֵא דָם בְּעוֹרְקָיו שֶׁעֲדֶן לֹא רֻטְפַשׁ וְצָרוּעַ.

רַבִּים הַגְּבָרִים בָּעוֹלָם וְאִישׁ אִישׁ וּמְשׂוֹשׂוֹ הַקָּבוּעַ:

יֵשׁ מַצְנִיעִים וּבָאִים וְהֵם רַכִּים וְטוֹבִים כְּעוֹלָל,

יֵשׁ שֶׁמְאַשְּׁרִים בִּדְרִיסָה, שֶׁכּוֹבְשִׁים וְלוֹפְתִים כְּמוֹ גַּל –

רַבִּים הַגְּבָרִים בָּעוֹלָם שֶׁלִּבָּם כַּקָּנֶה לִי יָנוּעַ.

וְאֶחָד יֵשׁ מוֹשֵׁךְ בַּפַּעֲמוֹן וְהוּא פוֹתֵחַ הַדֶּלֶת וּבָא

מְאוּם בִּשְׁבִילוֹ לֹא הוּכָן וּמְאוּם לְעַצְמוֹ לֹא יִתְבַּע,

רַק נִיצוֹץ מוּזָרוֹת בְּעֵינָיו וּשְׂפָתוֹ כִמְּדֻמֶה שֶׁרוֹעֶדֶת.

אוֹמְרִים לוֹ: תֵּשֵׁב! וְהוּא חוֹכֵךְ וּמַחֲשִׂיף אֶת שִׁנָּיו כְּאוֹמֵר:

בִּגְלָלִי לֹא נָחוּץ כָּל הַטֹּרַח, אֲנִי כְבָר מֵבִין וְזוֹכֵר –

וְלוֹ לַמֻּגָּשׁ מִן הַסְּתָם אָנֹכִי לְעוֹלָם מְשֻׁעְבֶּדֶת.

וְלוֹ לַמֻּגָּשׁ מִן הַסְּתָם אָנֹכִי לְעוֹלָם מְשֻׁעְבֶּדֶת,

אֵלָיו אֲכַוֵּן אֶת לִבִּי בְּלַטְּפִי הַפְּרָחִים בַּגִּנָּה,

קוֹצְרִים מְזַמְּרִים בַּשָּׂדוֹת וְשִׁמְעוֹ הָרָחוֹק בַּנְּגִינָה,

בְּשָׁמְרִי אֶת צַעֲדֵי הַחוֹרֵשׁ יֵשׁוּתוֹ הַחַיָּה בִי צוֹעֶדֶת.

אֲנִי מְקִיצָה בַלֵּילוֹת וְעַצְמִי אֶל עַצְמוֹ מְלֻכֶּדֶת.

בַּעֲלִי מַטְרִידֵנִי מֵחֲלוֹם וּבְקוֹלוֹ מְרַטֶּנֶת טִינָה,

“הָאַחֵר” לוֹ יִקְרָא. “הָאַחֵר”, וּבְחַיַּי שֶׁאֵינִי מְבִינָה –

הֵן הוּא לִי חַיִּים וְחָזוֹן וַאֲוִיר לִנְשִׁימָה וּמוֹלֶדֶת.

צָהֳרַיִם בָּעֵמֶק. רוֹעִים מַקְשִׁיבִים בִּשְׁכִיבָה אֶל דָּמָם.

קוּרֵי אֳפָקִים מַכְסִיפִים. מַרְסִיסִים זַהֲרוּרִים מִן הַיָּם.

גְּלוּיִים הֶהָרִים וּקְרוֹבִים וּבְרוּרָה כָל פִּנָּה וּמְבֻדֶּדֶת.

נֶשֶׁר צוֹרֵחַ פִּתְאוֹם וְהִנֵּה הִתְרוֹמֵם וְאֵינֶנּוּ,

עוֹד הֵדוֹ בַנְּקָעִים מִתְגַּלְגֵּל וּכְבָר הַשִּׁכְּחָה תִבְלָעֶנּוּ –

וּבְכָל הַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל רַק נַפְשׁוֹ אֶת סוֹדָהּ לִי מַגֶּדֶת.

וּבְכָל הַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל רַק נַפְשׁוֹ אֶת סוֹדָהּ לִי מַגֶּדֶת,

סוֹד תְּהֹמוֹת שֶׁכִּסָּן הָאֵמוּן, סוֹד סְבָכִים אֲיֻמִּים לַמַּאֲוַיִּם,

סוֹד גֻּלְגֹּלֶת כְּרוּתָה מִגּוּפָה הַצָּפָה יְחִידָה עַל הַמַּיִם,

סוֹד הַתֹּם שֶׁנִּרְצַח בָּאָדָם וַאֲנִי מִן הַדָּם מְפַחֶדֶת.

נַפְשִׁי לַגִּלּוּי תִּשְׁתּוֹחַח, נַפְשִׁי גַּם לַזֵּכֶר סוֹלֶדֶת,

זֵכֶר הַלַּיְלָה הַהוּא בּוֹ חִבְּקַנִי אֶחָד וְהוּא שְׁנַיִם,

זֵכֶר הַשְּׁכוֹל בְּעֵינָיו בְּעֵת שֶׁאִשְּׁרוּ הַשְּׂפָתַיִם,

זָכַר רַעְיוֹן בִּי רִאשׁוֹן, שֶׁאֲנִי חַטָּאָה וּבוֹגֶדֶת…

וּמֵאָז אֲנִי צְחוֹק לְעַצְמִי וְרַק שֶׁקֶר הַשִּׂיג וְהַגִּיל,

הָלוֹךְ וְטָפוֹף אֶתְהַלֵּךְ, אַךְ נָדַם בַּמְּרוֹמִים הֶחָלִיל,

נִטְּלָה הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף וְרַק מֵהֶרְגֵּל עוֹד יָנוּעַ.

עִתִּים יִתְלַקַּח עוֹד נִיצוֹץ וּפָרְצָה בִי שְׂרֵפָה כְמִקֹּדֶם,

חֶדְוַת עֲלוּמִים בִּי תַּחֲרֹג, יִתְכַּסּוּ הַמֵּתִים בִּי בְאֹדֶם –

אַךְ כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט הֶעָנָן וְחָלַף הֶחָזוֹן כְּבִעְבּוּעַ.

אַךְ כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט הֶעָנָן וְחָלַף הֶחָזוֹן כְּבִעְבּוּעַ,

עֻרְטַּל מִזִּיווֹ הָעוֹלָם וּפַרְצוּף הַבְּרִיאָה כְמִפְלֶצֶת,

מִמַּאֲרַב כָּל שָׁעָה וְשָׁעָה עֵין הַשִּׁעֲמוּם לִי קוֹרֶצֶת,

עוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם וְעוֹד יוֹם וְשִׁבְעַת הַיָּמִים הֵם שָׁבוּעַ.

שָׁכַחְתִּי לַעֲשׂוֹת לְבוּשִׁי לְנַעֵר מִלֵּילוֹ הַיָּצוּעַ,

שָׁכַחְתִּי כֵּיצָד מְסִיחִים בִּמְסִבַּת הָרֵעִים הַמְקֻבֶּצֶת,

נִתַּקְתִּי הַחוּט הַטָּפֵל וּפָרַצְתִּי מִתּוֹךְ הַמִּשְׁבֶּצֶת

וּכְבָר לֹא יִתְמְהוּ לְמַרְאִי וּלְמַרְאֶה הַשֵּׂעָר הַפָּרוּעַ.

פּוֹגְשֵׁנִי אָדָם בַּשָּׂדֶה וְנוֹתֵן בִּי עֵינַיִם שֶׁל דַּעַת,

פּוֹגְשֵׁנִי בַּעֲלִי וְשׁוֹתֵק וְהַשְּׁתִיקָה אֶת לִבִּי בִי קוֹרַעַת,

פּוֹגְעָה בִי יַלְדָה עִם דְּגָנִית וְשׁוֹאֶלֶת אֵיפֹה לִי כוֹאֵב…

רַק בַּשְּׁחָרִים עוֹד אַשְׁכִּים וְאָרוּץ כִּלְּפָנִים עִם הָרוּחַ,

עַל דַּעְתִּי יַעֲבִירֵנִי הַדְּמִי, יִדְפְּקֵנִי כַשּׁוֹט הַמָּתוּחַ –

אַיֶּךָּ בִּטְחוֹן הַקְּדוּמִים הַמְאַחֵז בִּמְצוּקָיו אֶת הַלֵּב?

אַיֶּךָּ בִּטְחוֹן הַקְּדוּמִים הַמְאַחֵז בִּמְצוּקָיו אֶת הַלֵּב?

בִּקַּשְׁתִּיךָ בַּעֲמַל הָאַחִים הַבּוֹנִים אֶת חֶבְרַת הָאָדָם,

בְּחֶבְלֵי לָמֶד וָו נִסְתָּרִים הַמְשִׁיבִים לְאַרְצוֹ אֶת הָעָם,

בִּקַּשְׁתִּיךָ עִם צְבָא מַעְפִילִים הָעוֹלְזִים אֶת נַפְשָׁם לְחָרֵף.

שַׁרְתִּי שִׁירְךָ עִם כּוֹבְשִׁים הַבּוֹקְעִים לִרְצוֹנָם אֶת הַכֵּף,

עִם חוֹצֵי עַד צַוַּאר בַּבִּצָּה לְרַפֵּא אַדְמַת יָהּ מִכָּל פְּגָם,

עִם גּוֹשְׁרֵי הַגְּשָׁרִים בֶּהָרִים לְקָרֵב הַמֶּרְחָק הַנֶּעֱלָם,

עִם נָשִׁים אֲחָיוֹת שֶׁתּוֹבְעוֹת עֶלְבּוֹנָן מִן הַחֹק הַכּוֹזֵב.

עָלַצְתִּי בִּבְשֹׁל הָעֵנָב, בַּעֲלוֹת לְעֵינֵי הַקָּמָה,

מִתְּאֵנוֹת עַתִּיקוֹת עַל דְּרָכִים אָרִיתִי אֶת פְּרִי הַדְּמָמָה,

יָצָאתִי בִמְחוֹל הַקּוֹצְרִים בְּהִתְבָּרֵךְ הָאָסָם וְהַמַּרְתֵּף.

אַךְ אִתִּי הִתְהַלְּכָה נִסְתָּרָה שֶׁכָּפִיתִי עָלֶיהָּ לִדֹּם,

פֶּן יִטְמָא הַשָּׁתִיל מֵהֶבְלָהּ, פֶּן תִּפְעַר אֶת לוֹעָהּ בִּי הַתְּהֹם –

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, שֶׁמֶּבָּט לוֹ קוֹרֵן וְשָׁלֵו…

בֵּן לוּ הָיָה לִי תִּינוֹק, שֶׁמֶּבָּט לוֹ קוֹרֵן וְשָׁלֵו,

עָמֹק לְלָחְצוֹ אֶל שָׁדַי, בְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁל אשֶׁר נוֹאֵק,

בִּשְׁתֵּי כַפּוֹתָיו הַזְּעִירוֹת חִדּוּשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם לְנַשֵּׁק.

לִגְחֹן עַל מִצְחוֹ וּלְנַחֵשׁ: חֲנִינָא בְּנִי מַה חוֹשֵׁב?

עַרְשׂוֹ לְנַדְנֵד בַּלֵּילוֹת עֵת מִמַּעַל הַגֶּשֶׁם סוֹחֵף,

לְהָקִיר אֶל שְׂפָתָיו חֲלָבִי וְאִתּוֹ אֶת פִּתִּי לְחַלֵּק,

לָדַעַת: מָקוֹר הַחַיִּים וּלְעוֹלָם הַמָּקוֹר אֵינוֹ רֵק –

בֵּן לוּ הָיָה לִי לַחֲרֹד לִשְּׁנָתוֹ עֵת הַשֶּׁקֶט רוֹעֵף.

וְאִתּוֹ לַחְמֹק לָרְגָלִים אֶל הַיָּם הָרָחָב וְהַכָּחוֹל,

לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַמְעִיקִים, לְהַצְרִיב הָרַגְלַיִם בַּחוֹל,

לְהַגִּישׁ קוּנְכִיָּה לְאָזְנוֹ וּלְהַגִּיד: פֹּה הָאֵל יַעֲטֹף…

וּפֶתַע לִקְפֹּץ עִם יַלְדִי מוּל שָׁמַיִם וּמַיִם וָאוֹר,

לָחוּשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ בַגַּלִּים וְלִטְהֹר וְלִטְהֹר וְלִטְהֹר –

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, לָשֵׂאת עַל כַּפַּי אֶל הַחוֹף.

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, לָשֵׂאת עַל כַּפַּי אֶל הַחוֹף

וּבֵין טַיְלָנִים הִתְהַלֵּךְ וְהַרְהֵר: הִסְתַּכְּלוּ, זֶה בְּנִי!

הוּא יְבַצַּע בַּתֵּבֵל אֵת אֲשֶׁר לֹא בִּצַּעְתִּי אֲנִי,

לְלוּחוֹת תּוֹרַתְכֶם הַשְּׁבוּרִים הוּא יָשִׁיב אֶת הָעֵרֶךְ: “כִּי טוֹב…”

גְּבוּרָה בְמָתְנָיו, חַיֵּיכֶם, הוּא יָקִים הָאֲרִי מִן הַגּוֹב,

יַדְבִּיר הַמַּזָּל לְהִסְתַּפַּח לְנַחֲלַת הָאֱנוֹשׁ הֶעָנִי,

בִּמְבוֹכֵי מוּסַרְכֶם הַשָּׁמֵם יְגַלֶּה אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי –

הוּא הָאָדָם הָרִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם צֶאֱצָאָיו שֶׁל הַקּוֹף!

וְעוֹד לְהַרְהֵר: כִּבְנוֹתוֹ מֵחוֹלוֹת כָּאן פִּיתוֹם וְרַעְמְסֵס,

כֵּן יָקִים הַמִּשְׁכָּן לְעַמּוֹ וְנִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס,

כִּי אֵין גְּאֻלָּה לָעוֹלָם בְּעוֹד זֶה בַּדְּרָכִים מִתְגּוֹרֵר.

וְעוֹד לְהַרְהֵר: מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי לֹא כִּזְּבוּ הַקּוֹלוֹת,

וְחַי עוֹד וּבָא הַמָּשִׁיחַ בִּדְמוּת שֶׁל תִּינוֹק בַּחוֹלוֹת –

עַד כִּי יִתְקַע הַנָּמָל וְהָאֵלֶם שִׁירוֹ יְעוֹרֵר!

עַד כִּי יִתְקַע הַנָּמָל וְהָאֵלֶם שִׁירוֹ יְעוֹרֵר,

כַּדּוּר שֶׁל דָּמִים וְעָשָׁן בַּעֲצַלְתַּיִם בַּתְּכֵלֶת יִשֹּר,

קְהַל סִירֶנוֹת מַתְרִיעוֹת לִרְגָעִים אֶת הַנֵּבֶךְ יָחֹר,

יַעַר תְּרָנִים וַאֲרֻבּוֹת מִמַּמָּשׁ אֶל הַקֶּסֶם עוֹבֵר.

יֻצְּתוּ פַנָּסִים בַּסְּפִינוֹת הָעוֹגְנוֹת בַּמֶּרְחָק הַסּוֹעֵר,

יָחֵל לְסַבֵּב לַפִּידוֹ הֶעָנָק הָרוֹטֵן מִגְדַּלּוֹר,

תַּפְלִיג אֳנִיָּה אַחֲרוֹנָה וּבְכָל צְהָרֶיהָּ מָאוֹר,

וּבְכָל תְּנוּעוֹתֶיהָּ יָגוֹן שֶׁל הַיֹּפִי שֶׁשּׁוּב לֹא חוֹזֵר.

וּבַיִת אֶל בַּיִת יִקְרַב וְיָרְדָה כָל הָעִיר מִן הָהָר

לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַר מִשְׁבָּרִים, לִהְיוֹת גּוּשׁ אֶחָד בַּמֵּצָר,

רַק רָאשֵׁי מִגְדָּלִים וְכִפּוֹת יִבָּדְלוּ לְעַצְמָם בָּאֲוֵיר.

וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְקוֹרֵא לִתְפִלַּת מַאֲמִינִים מוּאֶזִין,

וְנוֹשְׁרִים הַזּוּגוֹת בַּחוֹלוֹת לִתְפִלַּת דָּמֵיהֶם לְהַאֲזִין –

וְנַפְשִׁי לֵאלֹהֶיהָּ תָּשׁוּב, נַפְשִׁי בִמְקוֹרָהּ תִּזָּכֵר.

וְנַפְשִׁי לֵאלֹהֶיהָ תָּשׁוּב, נַפְשִׁי בִמְקוֹרָהּ תִּזָּכֵר,

זֶה שֶׁהִקְרִין אֶל תּוֹכָהּ אֶת הָאוֹר שֶׁעֲדֶן לֹא כָבָה,

זֶה שֶׁהִגְמִיל אֶת שָׁדֶיהָּ, הִשְׁקָהּ מִיֵּינוֹת הַתַּאֲוָה,

זֶה שֶׁיָּפָה עֲשָׂאָהּ וַעֲמֻקָּה וְשׁוֹקֶקֶת כַּבְּאֵר.

הֵן הוּא שֶׁנִּצָּב בַּמַּרְאָה בִּרְאוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה אֶת הַשְּׁאֵר,

וְהוּא שֶׁנָּתַן לְדָמָהּ שֶׁיָּזוּב בַּשָּׁעָה הַדָּוָה,

לְמַעַן יִיטַב לָהּ מְאֹד; וְאִם לַאֲחֵרִים עֲזָבָהּ –

הֵן לַיְלָה רַק לוֹ לְבַדּוֹ אֶת כֻּלָּהּ לַאֲמִתָּהּ תְּסַפֵּר.

וְלַיְלָה תָּחוּשׁ מֶבָּטוֹ הַחוֹלְפָהּ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ,

לִשְׁאוֹל לְחִידוֹת פְּרִיחָתָהּ, לְגוֹרָל מַצְפּוּנֶיהָּ לִדְרשׁ,

וְלַיְלָה יֵשֵׁב עַל יָדָהּ לְמַעַן תֶּחְדַּל מִלִּכְסֹף.

הָאֵל הַכַּבִּיר וְהַגָּדוֹל שֶׁפָּקַח אֶת עֵינַי בָּעוֹלָם,

וְהֶחְיָנִי לֵהָנוֹת מִזִּיוִי וְלָשֵׂאת אֶת הַחֵשֶׁק בַּדָּם –

שְׁקָה לִי וְהַעֲבֵר אֶת יָדְךָ עַל הַגֵּו הַכָּלֶּה בַמַּכְאוֹב.

שְׁקָה לִי וְהַעֲבֵר אֶת יָדְךָ עַל הַגֵּו הַכָּלֶה בַמַּכְאוֹב,

צְלֹל בִּי וּבְעַר בִּי, אֱלֹהַּ, כְּמוֹ שֶׁבָּעַרְתָּ בַּסְּנֶה,

גַּע בִּלְבָבִי וְהָקֵל לוֹ בְּלֶטֶף וְלֹא בַּמַּרְאֶה,

חַבֵּק בִּי כָּל אֵבֶר צָנוּעַ, כָּל זִיו שֶׁעָלֶיךָ יַעֲגֹב.

וְאַל נָא תַּעֲצֹר בְּדָמֶיךָ, עַשֵּׂנִי, דַּעֵנִי עַד סוֹף,

אֱהִי נָא הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ, מִשְׁכָּב לִיצוּרֶיךָ אֶהְיֶה,

פְּרֹשׂ עָלַי חֻפַּת דּוֹדֶיךָ, מַהֵר וְשָׂאֵנִי מִזֶּה

לִמְקוֹם שָׁם הַדְּרוֹר לַמַּאֲוַיִּים וְאֹפֶל אוֹתָנוּ יַעֲטֹף.

שָׁם עֲיָנִים בִּי יָרֹנּוּ – אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ הָאֵל,

שָׁם יִלָּפֵת בְּךָ נֹעַם, כָּל עֹל מִלְּבָבְךָ יְגוֹלֵל,

שָׁם כָּל הַמְּתוֹם אֲגַלֶּה שֶׁהָיָה בִּי חָתוּם וְשָׁקוּעַ,

וּבְבוֹא עָלַי בְּרַק רַחֲמֶיךָ, בַּחֲדֹר בִּי הַזֶּרֶם הַחַם,

עֲצוּמַת עֵינַיִם וְנֶפֶשׁ אֶגְוַע בְּחִיּוּךְ נֶעֱלָם –

בְּעוֹד לֹא בָּא צֶבַע וְנִיד בִּשְׂדוֹתָיו שֶׁל הַלֵּיל הַזָּרוּעַ.

עוֹד לֹא בָּא צֶבַע וְנִיד בִּשְׂדוֹתָיו שֶׁל הַלֵּיל הַזָּרוּעַ

וּבֵין בָּבוּאוֹת וּצְלָלִים לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מְרַצֶּדֶת:

שְׁקָה לִי וְהוֹדֵה לַנֶּעֱלָם שֶׁנַּפְשׁוֹ בְנַפְשִׁי מְהַדְהֶדֶת,

שְׁקָה לִי כִּי גִיל עַל שְׂפָתַי וּלְבָבִי בְקִרְבִּי בִי נָגוּעַ.

אֲנִי בַת חוֹרִין בְּתֵבֵל שֶׁנִּבְרְאָה רַק לְעֶבֶד רָצוּעַ

וְלוֹ לַמֻּגָּשׁ מִן הַסְּתָם אָנֹכִי לְעוֹלָם מְשֻׁעְבֶּדֶת,

וּבְכָל הַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל רַק נַפְשׁוֹ אֶת סוֹדָהּ לִי מַגֶּדֶת –

אַךְ כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט הֶעָנָן וְחָלַף הֶחָזוֹן כְּבִעְבּוּעַ.

אַיֶּךָּ בִּטְחוֹן הַקְּדוּמִים הַמְאַחֵז בִּמְצוּקָיו אֶת הַלֵּב?

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, שֶׁמֶּבָּט לוֹ קוֹרֵן וְשָׁלֵו,

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, לָשֵׂאת עַל כַּפַּי אֶל הַחוֹף.

עַד כִּי יִתְקַע הַנָּמָל וְהָאֵלֶם שִׁירוֹ יְעוֹרֵר

וְנַפְשִׁי לֵאלֹהֶיהָּ תָּשׁוּב, נַפְשִׁי בִמְקוֹרָהּ תִּזָּכֵר –

שְׁקָה לִי וְהַעֲבֵר אֶת יָדְךָ עַל הַגֵּו הַכָּלֶּה בַּמַּכְאוֹב.

• דוד רוט
• מיה קיסרי

אין עדיין קישוריות מאושרות