צָרִיךְ לְהַזְכִּיר לִי אֵיךְ מְטַפְּלִים בַּעֲצִיצִים,
צְמָחִים תָּמִיד נוֹבְלִים אֶצְלִי.
פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר מִדַּי שֶׁמֶשׁ הִשְׁקֵיתִי פַּעֲמַיִם בְּיוֹם,
שָׁכַחְתִּי שָׁבוּעַ.
וַעֲדַיִן – מוּזָר – בְּהִפּוּכֵי־עוֹנוֹת
מִתְעַקְּשִׁים זְרָעִים לָשׁוּב בְּמוֹפַע־עָלִים קָצָר.
וַאֲנִי נִלְפֶּתֶת בַּעֲלֵי־בְּשָׂרְךָ,
עַד צֵאת נִשְׁמָתִי.
וִילוֹן מְשֻׁבָּץ מִתְנַפְנֵף וְחוֹשֵׂף,
מִבַּעַד לַחַלּוֹן, בַּשְּׁקִיעָה, פִּרְאֵי־הָרִים
מְשַׁלְּחִים בִּי צַמָּרוֹת (וְאוּלַי, מִסְפַּר מַגָּבוֹת וְסָדִין צָהֹב,
עַל חַבְלֵי־דִּירָה, מִמּוּל)
פִּלְפְּלִים מְרֻשָּׁעִים קוֹרְצִים מִיּוֹרָה רוֹתַחַת
וּבְסִיר־אֵדִים, מַחֲוִיר וּמִתְעַלֵּף, אֹרֶז.
מֻקְדַּחַת תַּבְשִׁילַי, אֲנִי מַהְבִּילָה בֵּין קִירוֹת,
בִּסְגוֹר־מְזָוֶה.
וְאָז – אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה! – מִיקְרוֹ־מִטְבָּח נִתָּק
מִצִּירוֹ, נִפְלָט וְנִשְׁאָב לְגָלַקְסְיָה מוּזָרָה:
כּוֹכָבִים אֲחֵרִים,
תְּקוּעִים כִּנְעָצִים נוֹצְצִים, בֶּחָלָל.
בֵּין חוֹרִים שְׁחוֹרִים, עוֹקְפֵי־חָלָב לֹא נוֹדָעִים
וּכֵפֵי־הַצְלָחוֹת (בְּאֵיכֻיּוֹת־כּוֹכָב) –
נְסִיכוּת עַל־כַּפַּיִם.
כָּךְ אָנוּ מְרַחֲפִים (אֲנִי וְהַמִּטְבָּח), עַד
שֶׁנִּתְבַּיֵּת עַל כּוֹכָב מִשֶּׁלָּנוּ.
- ברוריה בן ברוך
- מיה קיסרי
- צחה וקנין-כרמל
- יוסי לבנון
- נגה רובין
אין עדיין קישוריות מאושרות